שחקני קולנוע וטלויזיה קרחים, אז והיום

10 בApril 2016 מאת: admin

היום יצא לי לראות את הכתבה הזו

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1727,209,80677,.aspx

לא משהו מעניין, מה שתפס את תשומת ליבי זו התמונה של קוסטנר עם גל גדות. משהו בשיער לא מסתדר, ביחוד מה שנראה כמו מדרגה מאחורי הראש, יתכן וסימן של צלקת FUT שיצרה אותה. קוסטנר למי שיחפש תמונות של בגוגל, הקריח, ולפני מספר שנים הופיע לפתע עם קו שיער. בסרטים רבים הוא הופיע עם פאות ותוספות, התהליך שלו כפי שדווח בתקשורת באותן שנים הפך מהותי בתקופה שצילם את הסרט עולם המים, והיה כה בולט שבעריכה נעשו פעולות להעלים את מראה הקרקפת הבוהק. האגדה מספרת שהוא עבר לפחות השתלה אחת, את הסימן של הצלקת ראיתי גם בתמונה שלו מהסרט קרימינל, שם הוא כאילו עם קצר מאוד מאחור עד לגובה אותה צלקת לכאורה, שחדי עין יוכלו לזהות.

קרחים בקולנוע היו תמיד דבר נדיר מאוד. היחיד כמעט שהלך עם קרחת היה יול ברינר, שלא היה קרח כשהחליט לגלח את הראש עבור הסדרה המלך ואני בשנות ה-50, כדי להראות אותנטי או מיוחד, והחליט להשאר עם המראה הזה לשארית חייו, כולל בקולנוע. למעשה לא היו קרחים בקולנוע במשך שנים רבות, אם היו, זה היה בדמויות של קשישים או נבלים (לי-ואן קליף, הרע ב”הטוב הרע והמכוער” שכיכב במערבונים נוספים גם בדמויות של טוב, אך היה חריג). בטלויזיה האמריקאית היו יותר, בשנות ה-70, אבל שוב, אלו היו דמויות של זקנים או מבוגרים ולעולם לא דמות הגיבור, או דמות צעירה.

חריג בולט נוסף היה השחקן טלי סוואלס, ששיחק את קוז’אק בשנות ה-70 וכן בסרטי פעולה מאותה תקופה, הקרחת היתה גם אצלו סוג של סמל מסחרי שבידלה אותו.

כך זה נמשך, גם שחקנים שהקריחו הופיעו עם תוספות או פאות, אחד הידועים ביותר הוא שון קונרי, שכבר כג’ימס בונד בשנות ה-60 היה עם פאות ושהפעם הראשונה שזכורה לי שהוא הופיע בסרט כפי שהוא בסרט אמריקאי, קרח, היה בסרט המעולה עם קווין קוסנטר הבלתי משוחדים. זה היה סוג של טאבו, שאי אפשר להופיע מקריח או קרח בסרט, או בטלויזיה ועדיין להיות כוכב מוביל. (מסתבר שקונרי הופיע כבר קודם כשהו מקריח בסרט הבריטי מ-1975, האיש שרצה להיות מלך, אבל צריך לזכור שזה סרט בריטי, האירופאים תמיד נטו להיות יותר ריאליסטים ופחות מצועצעים).

זה לא היה ייחודי רק לקולנוע האמריקאי, גם הקולנוע האירופי, וכן סדרות, כללו דמויות שחיצונית עוברות מסך טוב עם שיער, או עם תוספות.

השינוי החל בסוף שנות ה-90, אני זוכר איך הופתעתי לראות את הסרט “לוק סטוק ושני קנים מעשנים”, סרט בריטי בתקציב קטן שגילה לעולם את הבמאי גיא ריצ’י ואת השחקן ג’ייסון סטייטם, שמאז הפך לכוכב אקשן ענק. פתאום ראו גבר מקריח, קול, בתפקיד מוביל. אמנם זה היה סרט בריטי, אבל הסרט הצליח מאוד בארה”ב ופתח לו את הדלת לשחק שם, ומשם הוא נסק למעמדו כיום.

במקביל, כוכב מת לחיות ברוס ויליס שהופיע עם תוספות שיער במשך שנים, פשוט הפסיק, ובסרט בלתי שביר משנת 2000 הוא כבר עם ראש מגולח (כבר ב-12 קופים מ-95 הוא עם ראש מגולח אבל זה כאילו בשביל הדמות, בבלתי שביר זה כבר ברור וחלק ממנו).

שחקן נוסף, שהפך לכוכב, היה וין דיזל אחרי הסרט הראשון בסדרת מהיר ועצבני בשנת 2001.

בשנים האחרונות הצטרף דווין ג’ונסון (דה-רוק), לנבחרת הקרחים של מהיר ועצבני, שכוללת היום למי שלא שם לב, 3 קרחים בתפקידים המובילים של הפרנצ’יז: סטייטם, דיזל וג’ונסון, דבר שמעולם לא נראה בקולנוע האמריקאי.

מה שזה מראה, שניתן להיות כוכב גדול וגם קרח, בתפקיד ראשי, אבל עדיין, זה אפשרי רק בתנאי.

גם היום, הקרח לעולם לא יהיה היפיוף, או הכוכב של סרט רומנטי, גם לא בקומדיה (חריג – ברוס ויליס שמשחק בקומדיות פעולה, כי זה הטייפ קאסטינג שלו עוד מימי בלשים בלילה משנות ה-80 ואחר כך מת לחיות), או כל ז’אנר שאינו אקשן. אם אתה מקריח או קרח, עם ראש מגולח, אתה יכול להיות רק כוכב סרטי פעולה, כי זה מתאים לסטיגמה של badass, גבר קשוח שלא שם ולא דופק חשבון, עם כוח פיזי עצום ויכולת לפרק כל מי שעומד בדרכו, כלומר יש פיצוי בדמות הכח הפיזי לחולשה החיצונית הזו, שהיא לא ממש חולשה, כי היא הולכת טוב עם הדימוי של הבריון מגולח הראש.

שחקני קולנוע אחרים, שהטייפ קאסטינג שלהם נבנה על דמות רומנטית-שרמנטית או דרמטית לרוב לא יכולה לשרוד את הקריירה על המסך עם קרחת כי השינוי החיצוני מהותי מדי. כך קווין קוסטנר עם קרחת זה לא עובד, וגם אחרים כמו מתיו מקונוהי, ברנדון פרייזר, מל גיבסון ואחרים היו צריכים לפעול כדי לשמר את המראה המקורי שלהם עד כמה שניתן.

גם היום, למרות כל השנים שעברו, צריך להראות טוב כדי להיות כוכב אמריקאי (או אירופאי) על המסך הקטן והגדול, וגם היום דמויות של קרחים יהיו ברוב המקרים הנבל או אדם מבוגר בתפקיד משני. גם מגישי חדשות, קריינים ומגישי תוכניות, נדרשים לכך, עם החרגות (ישנם מעט מגישים קרחים בארה”ב, אך הם מבוגרים, לא תמצאו צעירים יחסית). בארץ יש הרבה, כי יש הרבה קרחים באופן כללי, תמצאו אותם בכל תחום, בטלויזיה, סדרות, קולנוע, ועדיין, מעט יחסית לכלל, ובעיקר דמויות בגיל מבוגר, או דמויות שמשדרות סמכותיות (שופטים בריאליטי למשל של בישול וכו’, או כתב שטח של מהדורת חדשות).

מה המסר החברתי, תדמיתי של העניין? כמו תמיד, מראה טוב נחשב לרוב עם שיער מלא. מראה מקריח או קרחת הם “בסדר” כשהם אצל אדם שמשדר סמכותיות (מנהל, פוליטיקאי, שופט וכו’), או אצל מי שאצלו זה מקובל תרבותית (אצל אפרו-אמריקאים למשל, קחו לדוגמא את מייקל ג’ורדן), וכמובן אצל שרירנים. במקרה של קרחת, אין אדם שיהיה מרוצה מהמצב, ואין אחד שלא יחשוש שהוא מאבד את האטרקטיביות שלו, בייחוד מול נשים (רלוונטי בעיקר אצל צעירים ולא נשואים). אותו אדם לרוב יגלח את הראש (אלא אם הוא פוליטיקאי או בעל משרה בכירה, ואז הוא ינסה להציל כמה שניתן בשיטות שונות, קחו את ביבי לדוגמא, זה קיים לא רק בישראל), וינסה לפצות בדרכים שונות על המראה הלא מצויין, למשל עם שרירים, ניפנוף ברכוש, לבוש (למשל מראה איש העסקים), וכו’. כמובן שיש המון קרחים שלא, אבל יתכן והדרך להתגבר על התחושה הלא נעימה, אכילת הסרטים, הייאוש וכו’ שחווה המקריח הממוצע היא לפתח יכולות שאינן קשורות למראה אך גורמות לך להיות יותר מעניין ואטרקטיבי באופן כללי, כיוון שאנחנו לא יצור חד ממדי אלא רב ממדי, ואנו יכולים להציג ולהציע לעולם הרבה דברים, ולא רק מראה מסויים. המשמעות שאנחנו יכולים לעצב לנו מראות שונים, גם אם השיער נושר, וזה לא סוף העולם בכלל, צריך רק להסתגל, לשאוף תמיד לשיפור כאדם, להוסיף עוד כישורים ולפתח יכולות ולהמשיך הלאה.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: ,

תגובות

52 תגוובת על ”שחקני קולנוע וטלויזיה קרחים, אז והיום“
  1. admin says:

    האם יש יותר מדי טסטוסטרון? אז יש אנשים עם רמות גבוהות מהממוצע ויש נמוכות. כנ”ל DHT. השאלה היא לא כמה יש אלא על מה זה משפיע אם בכלל. יכול להיות אדם עם כמות גבוהה מאוד, עם שיער מלא, ובלי שום בעייה רפואית, ולהיפך. זה תלוי בגנים שלך. על הדקל קראתי ששימש כצמח מרפא לבעיות בשלפוחית וכו’, זה מידע זמין באינטרנט. לגבי מה שמעורר חשש – אכן יש דברים שמעוררים חשש כי הם לא מבוקרים, אבל אז אתה שואל את עצמך על מה מדובר. על החומצה אזאלית למשל. אז היא לא מסוכנת, ולא חודרת לדם, ואין לה תופעות לוואי רציניות והיא חומר טבעי אורגני, ומצד שני היא כן גורמת להתבהרות העור, מה שיכול להיות בעייתי בשמש. גם זה חומר שתוכל למצוא באינטרנט. יש קרמים של חומצה אזאלית נגד אקנה, זמינים באיביי וגם אצל רופא העור שלך. זה לא חומר שמותווה נגד התקרחות. ה-FDA לא מאשר מינוקסידיל עם חומצה אזאלית, אז הייצור כנראה לא מתבצע בארה”ב, אבל המוצרים הללו משווקים חופשי כי הקניה היא דרך האינטרנט והמשלוח דרך הדואר, והרשויות לא מתעסקות עם משלוחים כאלה לשימוש אישי.
    לגבי מה שנתכב אצל אלכס, אז סורי אני לא מקדם אותו ולא אתן לינק אליו, מי שרוצה שיחפש לבד, המאמר שהצגת משם שטחי בלשון המעטה, ונראה לי שנכתב רק כדי לייצר מאמר לאתר לצורך קידומו במנועי חיפוש

  2. עדי says:

    אגב בסופ”ש יצא לי לראות שוב את קן הקוקיה, ונזכרתי שג’ק ניקולסון הוא אחד השחקנים הכי מוערכים ששיחק במגוון תפקידים כריזמטיים, בין אם ראש ארגון פשע, אדם עשיר, אינטלקטואל וכל מיני תפקידים שהם ממש לא “ליצן” או קומיקאי קירח ומאפן… ולא, הוא מעולם לא היה שרירי או דומה לסטאתהם…

    אז מסתבר שיש גם וגם, לא כולם עם פאה או קרחת וגוף שרירי… בטח יש עוד כאלה שפיספסנו, כי לא הכל מסתכם בשון קונורי וסטאתהם…
    שבוע טוב! 🙂

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree