זה מה שנשאר

10 בDecember 2015 מאת: admin

התקרחות גברית טיפוסית היא מצב שבו הזקיקים בחלק מסויים בראש, כפי שמתואר בסולם נורווד, נפגעים, מייצרים שיער דליל ודק, שמחזור חייו הולך ומתקצר עד למצב שהוא מפסיק לצמוח לגמרי. זה גנטי, לא בחירה, או מזל, או תזונה וכו’. או שיש לך את זה או שאין לך. אצלי איזור הקודקוד התחיל לאבד הרבה אחרי שהמפרצים נוצרו. קיוויתי שזה לא יגיע לקודקוד אבל זה הגיע. ולא עזר שום דבר, שום תמיסה. מה שאולי יכול היה לעזור, זו פרופסיה, אבל מבחינתי היא לא אופציה, עדיף להיות קרח מאשר לסבול מתופעות הלוואי שלה שעלולים להיות בלתי הפיכים.

כשאתה מגיע לשלב כזה של התקרחות, אתה מבין שאולי זהו זה, שהמלחמה נגמרה. קו השיער הקדמי מזמן הלך פייפן, הקודקוד צומח לו, והשלב הבא יהיה התחברות של שניהם. בשלב כזה אתה עוד מנסה לעשות את המאמץ האחרון, למרות שבקצה התודעה יושבת ההבנה שאולי זהו, והגיע הזמן להצמד למכונת גילוח ולהפוך לעוד מגולח שיער, כמו אינסוף ישראלים שלא בורכו במזל בגזרת השיער.

אבל באותו זמן צריך לשמור על הקיים.

ובכן.

הרג’ימן הנוכחי הוא זה שאני נותן בו את הכל, והולך איתו בשנה הקרובה, כי אם הוא לא ילך אז אפשר לומר את מה שאני תמיד אומר – בסופו של דבר, הכל עניין של זמן, אפשר להרויח שנים רבות אם אתה בר מזל, אבל מתישהו, אם זה בגנים, זה יגיע, גם עם טיפול (ונכון, יש כאלה עם פרופסיה ששנים רבות שומרים על שיער במצב טוב, ובלי תופעות לוואי, אני לא מכיר כאלה, למרות שבטח יש).

– מינוקסידיל 5% קצף – הוא כבר לא עובד כפי שהתמונה מוכיחה, עם זאת יתכן שהוא עובד בשאר הראש, האיזורים שיש רגישות גנטית אבל פחותה לעומת הקודקוד.

– מינוקסידיל 15% – סבלתי ממנו מאוד, אבל אין ברירה, אני מסתגל. הפסקתי להשתמש ברולר, כי רולר מגביר חדירות, ועם ה-15% להגביר זה כבר בעיה, ה-15% מספיק חזק מלהגביר עוד את העוצמה עם רולר. פעם ביום בערב, כחמישית-רבע מ”ל (כמה טיפות על הקודקוד, וכמה מקדימה).

– רביבוגן בלילה (כמה שעות אחרי ה-15%) – לא יועיל לא יזיק.

– קסדת לייזר – לדעתי לא משפיע, אפס תוצאות איתה לאורך זמן, אבל לא יועיל לא יזיק.

– ספיירו – פעם – פעמיים ביום, מתי שיוצא, בעיקר בבוקר קצת אחרי המינוקסידיל 5% קצף.

– ניזורל – פעמיים בשבוע.

– שמפואים – לא ממש משנה, אין קשר להתקרחות, יכול לעזור קצת למצב הקרקפת ושם אני בסדר.

עם הספיירו אני מספר שבועות ללא תופעות לוואי מורגשות, וגם ללא תוצאות כרגע.

עם המינוקסידיל 15% שבוע. עם שאר הדברים יותר (לא מזהה תוצאות מהם). המינוקסידיל 15% הוא למעשה הישועה האחרונה כנראה, שאמורה לתת את הקיק העוצמתי החסר, מעבר לזה כבר לא נותרה אופציה סבירה מבחינתי.

לכל המבואסים, האמת מבאסת. לא כל סיפור נגמר בסוף טוב, זה החיים. המשך יבוא כמובן, או שיפור, או שהרגישות הגנטית חזקה מהכל.

  • Share/Bookmark

תגובות

5 תגוובת על ”זה מה שנשאר“
  1. אלעד says:

    אדמין,
    הפוסט החשוב – כמה שהוא מבאס, מאכזב, ופסימי – מסתכל למציאות המרה בעיניים, ולא מתעלם ממנה או מנסה לייפות אותה. אין מה לעשות, אלה שלא בורכו בחוסר רגישות בזקיקים, יישארו בלי שיער, במוקדם או במאוחר. כשאתה הולך ברחוב, קשה מאוד לאתר גבר ששיחק לו המזל, כמעט כולם הם עם מפרצים כאלה או אחרים, שיער דליל, או בלי כלום למעלה.
    הרג’ימן שתיארת הוא מאוד חזק מבחינה טופיקלית, אבל ללא תכשיר או תרופה שמווסתים או מורידים את רמות ה-DHT בגוף, יהיה לכל אחד קשה לראות איתו תוצאות לאורך זמן. ברג’ימן כזה, המשחק הוא רק על הזמן, וגם אותו זמן לרוב לא יהיה ארוך במיוחד. מי שבאמת רוצה לראות תוצאות (ומבחינתי “תוצאות” זה שמירה על הקיים, להבדיל מהפנטזיה של הצמחת שיער במקומות קירחים או דלילים) – חייב לדעתי לשלב גם משהו שיוריד את ה-DHT. מבחינתך ומבחינתם של אחרים רבים פרופסיה היא בכלל לא אופציה. אני הפסקתי איתה אחרי כמה שנים של נטילה יום-יומית, ראיתי שהתוצאות איתה הן זניחות. כנראה שאני מאלה שהתרופה הזו, כמה שהיא חזקה, לא ממש משפיעה עליהם (לא לטוב, ולא לרע – כי גם לא היו לי תופעות לוואי כלשהן, לפחות כאלה שהייתי יכול להיות מודע להן). עם זאת, למרות נטישת הפרופסיה עברתי לכמוסות דקל, חשבתי שאולי הדקל כן ייתן אפקט כלשהו, ובגלל שהוא טבעי – פחות מפריע לי לקחת אותו.
    עיקר הקושי הוא התמדה בטיפול, בעיקר כל הנושא של המריחה וההתעסקות, בפרט כאשר המצב לא רק שלא משתפר או אפילו נשמר – אלא ממשיך ונהיה גרוע יותר (אם כי ברור כי ללא טיפול בכלל המצב היה חמור הרבה יותר). מקווה שגם אני אצליח במשימה הלא פשוטה הזו.
    ממשיכים לחכות לעוד עדכונים.
    חג שמח

  2. רמי says:

    יש עוד דברים שיכולים להוריד את רמות ה-DHT? דקל ננסי, פרופסיה.. מה עוד?

  3. admin says:

    דוטס, שזו תרופה עוד יותר חזקה מפרופסיה ולא מאושרת נגד התקרחות, רבות נכתב עליה גם כאן בפוסטים ישנים, ויש לה תופעות לוואי עוד יותר חמורות מפרופסיה.
    בגדול אלו בבליעה. יש עוד דברים אני מניח שנטען שעובדים כמו זרעי דלעת, וכל מני צמחים שמוכרים בכמוסות אבל לדעתי האפקט שלהם שולי לעומת עצמת התרופות והדקל.
    לגבי טופיקלים – יש ניזורל, ספיירו, חומצה אזאלית (שמגיעה עם תמיסות המינוקסידיל שנכתב עליהן כאן המון), תמיסות טבעיות שיש בהן דקל, RU (שאני לא משתמש בו כי הוא מחתרתי מדי ולא מספיק נבדק לדעתי), ויש עוד כל מני דברים שפחות מעניין להזכיר לדעתי.
    הטופיקלים בטוחים יותר בדרך כלל, אלו שבבליעה מפחיתים את רמות ה-DHT בכל הגוף ולכן יש להן תופעות לוואי חזקות יותר כי ההשפעה היא לא רק מקומית.
    גם לטופיקלים יכולות להיות, אבל פחות, לפחות ממה שמדווח בפורומים או כאן.

  4. יוסי says:

    אדמין,
    אולי יש לחדד את התשובה. שאלתו של רמי מתייחסת לתכשירים/תוספים שמורידים את רמות ה-DHT. ברשימה שבתשובתך, כללת תכשירים כאלה שאכן מורידים את רמות ה-DHT, אולם יש לשים אל לב לתכשירים שפעולתם שונה, שגם כלולים ברשימתך.
    ברור, כי דוטס, פרופסיה ודקל אכן מורידים את רמות ה-DHT בגוף (לרשימה זו גם ניתן להוסיף למשל חומצה אזאלית וניזורל, שהשפעתם נמוכה יותר. גם יש לשים לב לתוסף תזונה בשם pygeum africanum, שהשפעתו הסינרגטית עם דגל עשויה להועיל מאוד). שימוש באלה – בעיקר דוטס, פרופסיה, ודקל – עשוי גם לגרום לתופעות הלוואי המזוהות עם פינסטריד (אובדן חשק מיני, בעיות זיקפה, שינוי במרקם/כמות זרע, ושלל דברים שבתור גברים צעירים אנחנו לא רוצים אפילו לשמוע עליהם).
    לעומת אלה, קיימים תכשירים נוספים – שפעולתם קשורה ונוגעת ל-DHT, אך היא אינה מורידה את רמתו בגוף. ברשימה זו ניתן למנות, למשל, את הספיירו ואת ה- RU58841. פעולתם של אלה נעשית במישור אחר: אלה נקשרים לרצפטורים של זקיקי השיער וכך למעשה מונעים מה-DHT להיקשר לרצפטורים ולהרוס את הזקיקים. אין להם השפעה על רמות ה-DHT בגוף כלל, ולכן השימוש בהם – לפי בלוגים, פרסומים ופורומים רבים (בעיקר בחו”ל) – אינו גורם לתופעות הלוואי המזוהות עם פינסטריד, בדיוק בגלל אופן הפעולה השונה שלהם. עם זאת, ייתכן שהשימוש בהם גורם לתופעות לוואי אחרות, כגון סחרחורת/חוסר ריכוז. למיטב ידיעתי אדמין, גם אתה עצמך לא סבלת מתופעות לוואי בדמות אובדן חשק מיני ואחרות דומות בשימוש בספיירו, אך כן חווית תופעות לוואי בשימוש בדקל (שלרוב אינו גורם לתופעות לוואי, והשפעתו חלשה יותר מפרופסיה). לכאורה, שימוש בספיירו וב-RU אמור להעניק פיתרון טוב לכל מי שרוצה להישאר עם רמות DHT טבעיות בגוף. אולם זאת לכאורה בלבד, שכן השימוש בספיירו מוטל בספק (יש אמנם מחקרים שאתה הפנית אליהם, בדבר יעילותו, אולם קיימות עדויות רבות (בפורומים בחו”ל) לפיהן הוא אינו יעיל). כפי שציינת השימוש ב-RU הוא מחתרתי, הוא לא מאושר FDA והשפעותיו אינן ברורות, וחשוב יותר – יעילותו אינה אבסולוטית כלל והיא אינה מוכחת.
    אשמח לתיקונים, ככל שדבריי אינם מדויקים דיו.

  5. admin says:

    הדקל כן גורם לחלק תופעות שדומות לפרופסיה, וכמו שיש כאלה שאין להם תופעות מפרופסיה יש כאלה שאין להם בעיה עם דקל ולהיפך.
    אין מחקר על כמות המשתמשים בדקל, כמות אלו שנתקלו בתופעות לוואי ואין כמעט מידע על האפקטיביות שלו, שאם כבר מדווחים אז שחלשה אם בכלל. הרוב שכבר הולכים על בליעה לוקחים פרופסיה (ראה פורומים אמריקאים).
    כל מה שלא מאושר FDA אין עליו מחקרים מספקים ומידע, כל מה שיש זה פה ושם מחקר מעבדה קטן או על כמה אנשים, אלו לא מחקרים קלינים שניתן לבנות עליהם, מי שרוצה יכול לקחת אותם בחשבון או לקוות שהם באמת עובדים בממוצע.
    אם תוריד את ה-DHT בגוף, ולא משנה איך, עלולות להיות לזה השלכות של תופעות לוואי. זה הורמון אנדרוגני חזק מאוד, וחשוב מאוד, ומצד שני עושה מה שכולנו יודעים שעושה אצל מי שרגיש לו גנטית.

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree