הכל נשאר במשפחה במשפחת המלוכה

1 בDecember 2015 מאת: admin

פעם מזמן כתבתי פוסט על הנסיך המקריח ויליאם, הנה הפוסט

מאז עברו כמעט 6 שנים, ויליאם כיום קרח כמעט לגמרי, ומסתבר שעכשיו גם אחיו הצעיר הארי צועד באותו כיוון.

הנה הקישור לתמונות של הארי המקריח.

התמונות מראות יפה איך פועלת הגנטיקה, אב ושני בניו, שלכולם דפוס התקרחות דומה, התקרחות רצינית בקודקוד ואמצע הראש ושאריות מקדימה.

עם כל הכסף, המעמד והעובדה שיש להם יועצי תדמית ותקשורת ואנשים שאמורים לדאוג להם למראה הכי טוב שיש, עדיין, נראה שאיש מהאחים לא עשה משהו משמעותי לטפל בבעיה שלו. איך זה אפשרי? כנראה שבאמת אין פתרון להתקרחות, כשזה בא בעוצמה אין מה לעשות, אפילו השתלה אינה רלוונטית עקב סיכוניה והעובדה שהיא מכסה (אם היא מוצלחת) שטח מוגבל בגודלו והיא לא עונה על מצב של קרחת גדולה, בעיקר השטח העצום של הקודקוד. אז גם נסיך הוא בסך הכל בן תמותה, עם הגנטיקה שירש מאביו (מסתבר שבמשפחת המלוכה הבריטית הגנטיקה מהאב דומיננטית ושל האם לא, לפחות בשיער), ואין לו תשובה להתקרחות, וגם לאלו שסביבו אין יכולת להושיע או לתת מענה.

מה זה מוכיח? אם הם, אנשים שכסף מבחינתם לא מהווה שיקול או מכשול, ויש להם את כל הידע מהמומחים הכי גדולים, והיכולת להשיג כל מוצר או טיפול שקיים תוך רגע, עדיין מקריחים, סימן שלא משנה מאיזה רקע הגעת, מה שקובע זה מה שכתוב לך בגנים. אפשר להלחם, אולי לעשות דברים שהם לא יעשו (למשל הם כנראה לא ינסו דברים לא מאושרי FDA, גם הגלל הסיכון וגם מבחינת תדמית), שאולי כן עובדים, אבל אם הרגישות הגנטית גבוהה מדי כלום לא יעזור, והטבע יעשה את שלו. יתכן גם שהם מודעים לבעיות של השימוש בפינסטריד ולסכנות (תופעות לוואי שגם יכולות להיות בלתי הפיכות), ויעצו להם לא לגעת בפרופסיה, מה שלמעשה מותיר אותם רק עם מינוקסידיל, שלא מסוגל לעמוד מול ה-DHT לבדו.

עם הכסף והמעמד שלהם, אולי ההתקרחות פחות כואבת אבל אני בטוח שהיא מפריעה להם (כמו לכל מקריח ממוצע), ובייחוד כשהם כל הזמן תחת עדשת המצלמה.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: , ,

תגובות

3 תגוובת על ”הכל נשאר במשפחה במשפחת המלוכה“
  1. יניב says:

    חייב להגיד שזה אחד הפוסטים הכי מאכזבים
    לא כייף להבין את זה שבסופו של דבר הטבע מנצח
    ועם זה כל כך נכון כולנו היינו מרימים ידיים כבר מזמן ולא נילחמים לשווא כולל אותך

  2. חסוי82 says:

    תודה על העדכון אדמין, כיוון שעד היום הייתי בטוח שהגנטיקה פסחה על האח הצעיר (סה”כ בשנה או שנתיים מקסימום מאחיו הבכור שהוא כבר מקריח ידוע וותיק) והשובב של בית המלוכה. פשוט מדהים ומעציב גם יחד, כנראה חוץ מאשר את ויליאם שאולי יכול להתנחם.
    בהזדמנות זו רציתי לכתוב על מפורסם מקריח אחר, שרק לאחרונה הופתעתי מאד לגלות עליו עקב השתתפותו בסדרה חדשה (יחסית) ומצליחה בארה”ב. מדובר בשחקן ג’יימס ספיידר James Spader ובסדרה הרשימה השחורה The Black List. הייתי בשוק לראות את השחקן הזה (סקס שקרים ווידאו טייפ, סטארגייט) שהיה מפורסם מאד בשנות השמונים כצעיר חתיך ובעיקר בזכות רעמה מדהימה בצבע זהוב.
    זה הפתיע מכיוון שבמקרה שלו זה בא מאד מאוחר, הבן אדם כיום בגיל 55 ואפשר לראות סרטים שלו גם מתחילת שנות האלפיים כשיש לו שיער מלא על הראש (אם כי באבחון מקצועי וביקורתי של אנשים כמונו שמבינים, ניתן להבחין בשיער שמתחיל להיות דק ואולי מוסווה בקונסילרים ותוספות), כלומר ההתקרחות שלו החלה בגילאי הארבעים שלא כמו מקריחים מפורסמים אחרים שהקריחו בגילאים צעירים כמו ברוס ויליס או ניקולס קייג’.
    שורה תחתונה, גם בגילאי השלושים אם השיער במצב שמור, לא ניתן עדיין לנוח על זרי הדפנה ולברך על המזל הטוב, או לרוץ ולעשות השתלה כי מדובר רק במפרצים ולא תהיה הדרדרות נוספת בעתיד.

  3. admin says:

    יניב, אני מציג מציאות, ולא מייפה אותה. אם אתה מתאכזב זה חבל, אבל יותר חבל לחיות באשליות.
    אני אגלה לך סוד – כמעט כולנו נקריח, מתישהו. אם לא בגיל 40 אז ב-50 60 או 70 וכו’, זה גם קשור להזדקנות, וזה כולל נשים. הגוף משתנה עם הגיל, ואי אפשר לעצור את זה. אנחנו גם נתקמט, חלקנו יחלה במחלות זיקנה שונות, כולנו נמות. אז? יש דברים שאין לנו יכולת להשפיע עליהם, וזו עובדה, על מה שניתן להשפיע אנחנו מנסים במגבלות הקיימות, זה לא אומר שתמיד נצליח.
    אנחנו עוסקים פה בטיפול בהתקרחות גברית טיפוסית, מה שרלוונטי בעיקר עבור חברה צעירים, שהם קרוב ל-100% מהמגיבים פה, אלו האנשים שזה הכי מפריע להם, והם יכולים ורוצים לשמור על הקיים כמה שיותר זמן, כי אין אדם צעיר שלא רוצה להראות הכי טוב שהוא יכול. זה נובע מהרבה סיבות, חלקן קשור בלהיות מושך מספיק בעיני נשים, חלקן קשור בקטע חברתי ותרבותי, כולן עניין של דימוי עצמי. בן 40-50? ספק אם בכלל יטרח להכנס לכאן, קרחת או לא זה כבר לא משנה בגיל הזה לרוב האנשים, הם כבר השלימו עם עובדות החיים, בגיל הזה כבר כ-60% מהגברים בשלבי התקרחות, זה נחשב נורמלי, בגיל הזה אנשים כבר לא עסוקים באיך הם נראים (בהכללה), אלא באיך לפרנס את המשפחה ומה קורה עם הילדים.
    להרים ידיים גם צריך לדעת. ראש בקיר זה לא חכם, לפעמים אין ברירה, זה רק שיער, והתקרחות אינה מחלה, אלא תגובה גנטית. הקושי הוא להשלים עם זה, אבל מחוסר ברירה גם זה קורה, גם אם לוקח שנים.
    יש נשים שרוצות להראות צעירות ויפות גם בגיל מבוגר ושנים מזריקות, מותחות וכו’ ובסוף נראות כמו מומיה, אתה רואה את זה לא מעט בתעשיית הבידור האמריקאית, אבל גם פה ושם גם בארצנו. אני בטוח שגם הן התאכזבו לשמוע שאי אפשר לעצור את הזמן, וניסו לעשות “הכל”, תכלס לא בטוח שזה שווה את זה, מה שאני בא לומר זה שגם כשמטפלים צריך לדעת לשים קווים אדומים (למשל אצלי פרופסיה והשתלות מחוץ לתחום הסביר). זה נכון להרבה תחומים אחרים שקשורים לחיצוניות שלנו, אני חושב שיותר חשוב להשקיע בבריאות שלנו (תזונה, ספורט וכו’) מאשר במראה החיצוני, וגם שם, כמה שלא תשקיע הסוף ידוע, כולנו רק בני תמותה, בני אלמוות יש רק באגדות (עד שיפצחו את הקוד הגנטי ויעצרו את תהליך ההזקנות, לא בימי חיינו, סוג של מדע בדיוני אבל אישית אני מאמין שהרבה מה שנראה היום מדע הבידיוני יהפוך למציאות אי שם בעתיד הרחוק, הכל עניין של התקדמות תכנולוגית ותגליות חדשות).
    כמובן שאני חושב שאם ניתן, צריך להלחם בקרחת, בשביל זה אני כותב את הסיפור שלי, הבלוג הזה ממקד אותי ושומר אותי מפוקס על המטרה, זה לא מבטיח לי לנצח, וצריך לזכור שמדובר במרתון ולא בספרינט.

    לחסוי – סיפור דומה יש עם רייף פיינס.

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree