חובשי הפיאות כמה שנים אחרי – איפה הם היום

25 בApril 2014 מאת: admin

בעבר כתבתי על אנשים עם פאות שאני מכיר, חברה צעירים יחסית, אנשים טובים, שהכאב גרם להם ללכת על אופציית הפיאה.

פוסט אחד הוא הפיאה של ש.

מה שקרה עם ש. שעד היום הוא עם פיאה, והוא מתחתן עם בחורה חמודה מאוד בקרוב. הוא דבק בפיאה ואין מצב לראות תמונות ישנות שלו או לחשוב עליו בלי שיער, אבל כל אחד עם עיניים יזהה. מה שעוד יותר מעניין שהוא לא היחיד במשפחתו עם פיאה ולא אוסיף על כך, נראה שלא רק שזה לא מפריע לו, זה הוסיף לו, כי כמו שאני זוכר אותו בתקופה הקירחת הוא היה נראה ממש אומלל עם ראש של איש ממש זקן (התקרחות נורווד מכסימלי בגיל 30 עם מבנה פנים וראש ילדותיים משהו כך שקרחת מאוד בלטה, לעומת נניח אנשים שקרחת הולכת להם טוב עם מבנה כזה).

פוסטים נוספים על מישהו אחר:

הסיפור של ר. ואיך לבחור פיאה

יש לי חבר עם פאה

אותו ר. נשוי טרי עם תינוק, הוא כבר בלי הפיאה, המיר אותה בהדמיית שיער מקדימה, הולך עם קרחת.

מסקנה – השיער או התחושה שאתה לא קירח, בין אם משיגים אותה בדרך של טיפול או דרך קוסמטית, נותנת ביטחון, והביטחון נותן את כל השאר. מה שמעניין ששני האנשים, ר. וש. לא מוכנים לקבל את המציאות של הקרחת ובוחרים באופציה האחרונה שנותרה להם כשהקרחת היא נורווד מכסימלי, האופציה הקוסמטית.

ובלי קשר – השבוע זיהיתי בחדר הכושר מושתל סטריפ \ FUT צעיר (לדעתי עוד אין לו 30) שלא ניתן לראות שעשה השתלה אם לא רואים את הצלקת מאחור ורואים. עברתי לידו וקלטתי מיד, וכיוון שהתאמנתי על מכשיר מאחוריו הייתה לי זוית ראיה קרובה וטובה. צלקות סטריפ ושיער קצר לא הולכים יחד אבל מי שכן רוצה שיער קצר מאריך קצת את האיזור מעל הסטריפ ומכסה, אבל רואים היטב את הפס כי האורך לא יכול לכסות שכבה של עור מצולק באופן מלא. ישנה אפשרות שמראה המלא שלו מושג משילוב של קונסילר עם שיער מושתל, אבל מה זה משנה, צלקת כזו לא שווה שום השתלה לדעתי.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: ,

תגובות

7 תגוובת על ”חובשי הפיאות כמה שנים אחרי – איפה הם היום“
  1. ירון says:

    לגבי השתלה – מסכים איתך, יש סיבה שאני מתרחק מהשתלום כמו מאש, גם בחו”ל, עדיין לא מוכן לקחת סיכון פולשני כ”כ ולבזבז סכומי עתק על משהו שלא מבטיח תוצאות, עם או בלי צלקות, כל התהליך הכואב הזה נראה לי קיצוני מדי, מה גם שיש צורך לחזור על השתלות ואף אחד לא מבטיח לנו הרים וגבעות.

    לגבי פאה, או יותר נכון בלשון מכובסת “תוספות שיער” אני שם לב שאתה ממש סולד מזה ברוב הפוסטים שלך, אני גם מתקשה להבין עם איזה פאות גרועות אנשים שאתה מכיר מסתובבים שאתה קולט? יש לי חבר שהולך עם תוספת דיי איכותית ואפילו שאני יודע קשה להבחין בזה… מן הסתם שבנות ואפילו חברה שלו אין להן מושג… אז או שיש לך ראייה ביונית, או שאתה מזהה אותם איכשהו? חחח… בכל מקרה לאחרונה אני חוקר ושוקל את האופציה וראיתי כמה תוספות שנורא הדהימו אותי, אבל חושש ללכת על זה.

    אני מתחיל איכשהו לאחר שנים של סלידה לחשוב על הרעיון ברצינות… קוסמטי? אז מה? כולם מזייפים הכל היום, נשים בעיקר, אז מי אמר שלגברים אסור? יש לי חבר שלאמא שלו היו מלא קרחות והיא עצמה עשתה תוספת שיער לנשים, כי אמנם אצלנו הגברים התקרחות מבאסת לאלה, אבל אצל נשים זה סמל לנשיות… היתרון אצל נשים שהן לא צריכות לגלח ולהדביק, מאחר ויש להן עתודות שיער בצדדים קל מאוד להלביש תוספת, למרות שלא ברור לי למה אצל גברים הפתרון הוא קיצוני כ”כ ומגלחים? זה מעצבן אותי לחשוב על זה, בעיקר בגלל שיש לי ראש יחסית מלא, רק הדללות קלה במפרצים ובקדימה, עד כה מעט קונסילר עשה את העבודה, אבל זה בא ע”ח חשש תמידי מזה שמישהי לא תגע לי בשיער, או בבריכה שלא יראו את הקונסילר…

    בקיצור – אני מודה, מתפתה לחשוב על תוספת שיער, בעיקר בשביל להעביר את כאב הראש של ההתעסקות עם הקונסילר מכמעט כל יום-יומיים לאחר מקלחת ובזבוז של 14-30 דקות התעסקות… ולהחליף את זה בהתעסקות וכאבי ראש פעם ב3-4 שבועות עם תוספת שיער איכותית, ללא רשת (חקרתי כבר המון בתחום) ושכוח מהחששות וכאבי הראש וללכת עם שיער דומה לשלי עם קו שיער קצת יותר נורמלי… ולהתגבר על הפחד שמישהי תעביר לי יד בראש ומבלי לחשוש ממים… אךךך חלום!

    אבל עדיין, חושש מאוד, חושש מ”חתונה קטולית” חושש מהיום שבו אצטרך להוריד את התוספת ולמקרה שעד אז הנשירה תחמיר, זה יהיה מפחיד להוריד… למרות שאם הנשירה תשאר כמו שהיא, אוכל לעשות גלח ואף אחד לא יחשוב שהייתה תוספת, אלא כמו כל אדם נורמלי סה”כ התחשק לי קצוץ… אוףףף כ”כ נמאס לי כבר להתעסק עם כל הנוגע לשיערררר! התעסקות שבתכלס אם ניקח עצמנו בפרופורציות – התעסקות מיותרת ומטופשת! לצערנו יש בעיות אחרות בעולם ומחלות שלא נמצאו להן תרופות, אז למה שמישהו ברפואה ובמדע יתייחס להתקרחות כטופ פריוריטי?

    מצד שני עדיין מקנא בחבריי שעוד לא מקריחים (אנחנו עוד לא בני 30) והם לא יודעים בכלל מה עובר על אלה שכן מקריחים… לא הוגן! לראות מישהו מעביר יד בשיער בין אם בעבודה או בבריכה זה נראה כמו חלום… אוףףף…

  2. בן says:

    ירון, אינני יכול שלא להביע הזדהות מוחלטת עם כל מה שכתבת.
    השיער הדליל שלי (עם נסיגה קטנה יחסית, מה שמגביר עוד יותר את התסכול) כל כך מפריע לי באור חזק (בחדר הכושר – ועוד עם מראות בכל פינה!), בשמש או כאשר הוא רטוב, והדבר מסב לי תחושה של אדם שהזדקן בטרם עת (אני בן 26).
    לא אתאר את הסטרס הנפשי שהדבר גרם לי. די אם אומר שההשלכות שלו על חיי החברה שלי הן משמעותיות ביותר.
    אני עדיין חוכך בדעתי האם כדאי ללכת על פיגמנטציה. אין לי בעיה עם שיער קצר (ממילא תמיד הסתפרתי קצוץ, מאז ילדותי), אבל אין לי מושג האם זה שווה את המחיר, אצל מי כדאי לעשות, ומהן ההשלכות של הטיפול (כאבים/תחזוקה וכד’).

    קונסילר לא בא בחשבון. זוהי פשוט עבודה בעיניים.

  3. ירון says:

    היי בן,
    אני לא מומחה ולא מתיימר להיות כזה, אבל לפני שאתה מוותר והולך על קצוץ, אולי כדאי שתנסה שיטות שכבר עוזרות לרבים, אם לא תנסה לא תדע אם זה עובד עלייך או לא… נגיד שמפו ניזורל וקוטוזל (נראה לי שככה כותבים) לי זה דיי עצר את הנשירה ואני סוחב את זה מגיל 22… פעמיים בשבוע… יש גם את אפלסין שהוא שמפו מעולה עם קפאין… גיליתי בזכות האתר הזה ואני מרוצה. יש גם את רביבוגן שהבנתי שהוא מעולה ואני שוקל אישית (באיחור של כמה שנים) לנסות אותו לראשונה.

    ואם אתה מדבר כבר על עבודות בעיניים, פיגמנטציה וקעקועים על הראש זה האמא של העבודה בעיניים… חוץ מזה שזה נראה די כואב ומפחיד… לא הייתי עושה את זה אפילו בצחוק. קונסילר יעיל פי מיליון ואם יודעים איך לשים אותו נכון, גם לא נחנקים מזה ומשיגים אחלה תוצאה… אני משתמש בקונסילר מעל 5 שנים וממש מרוצה. החסרון היחידי הוא שבגלל שהתמכרתי לאשליה, הפסקתי לחפש פתרונות טבעיים ורפואיים אחרים, למרות שכדורים אצלי לא בא בחשבון! אני שוקל עכשיו או תוספת שיער, או לחזור לחפש תכשירים לשיער כמו רביבוגן ודומיו שעשויים להפחית את הקשקשים והפרשות החלב המוגזמות שיש לי, הבנתי שזה קשור לDHT אז שוב, שוקל אולי להשתמש ברביבוגן או בסיפרו כדי להפחית, בדיוק חוקר בנושא וכבר 3 שעות חורש בגוגל 🙁

  4. בן says:

    כשדיברתי על “עבודה בעיניים” התכוונתי לכך שקצת מים – ואין שום הסוואה. אז אין מה לדבר על בריכה או אפילו ראש מיוזע בחדר הכושר.
    ברור שפיגמנטציה אינה פתרון ממשי – בדומה לקונסילר, היא משמשת כהסוואה ולא יותר. היתרון הוא חוסר הצורך בטיפול יומיומי. קונסילר יחזור ויראה לך את המציאות אחרי כל מקלחת.

    מעולם לא השתמשתי בקונסילר ולא בשום מוצר הסוואה אחר. בקטוקונזול הייתי משתמש בעבר (לא בגלל הנשירה, אלא בגלל הפרשת חֵלֶב מרובה), אך הוא לא עצר שום דבר. הבעיה שלי היא שהנשירה שלי מאוד איטית, אז אני “תקוע”. בלי שיער מלא, אבל גם בלי “חורים” בולטים.
    סוג נשירה שאופייני יותר לנשים, אם אינני טועה (ולצערי, לא מרבים לדבר עליו בהתייחסות להתקרחות גברית).

    השתעשעתי עם הרעיון של פינסטריד, אבל לא נראה לי שאי-פעם אחליט לעשות לעצמי את זה. מילא היה מדובר בכדור עם יעילות של 100% (כלומר, שמחזיר אותך לשיער העלומים), אז עוד הייתי שוקל את העניין ברצינות.
    במצב הנוכחי, כאשר מדובר באמצעי הטוב ביותר (שנת 2014, היי לך) נגד אלופציה אנדרוגנית – זה פשוט לא שווה את הסיכון. עצירת הנשירה לא תעזור לי. אני כבר מעדיף שהיא תמשיך מאשר ליפול בין הכסאות.

    שמפו אלפסין מעולם לא ניסיתי, אבל נראה לי שהוא די דומה לתכשירים של פולטן – מילים מפוצצות, תוצאות הרבה פחות. אבל אולי אשקול לנסות, סתם בשביל הקטע.
    לגבי רביבוגן/כרינגן – צריך לבדוק. כמקובל בקודש בארץ הקודש, החורים בכיסים עלולים להיות לא קטנים בגלל עלויות/משלוחים מחו”ל. ואף מוצר כיום לא שווה את הטרחה הזאת (במיוחד לא אצל צעירים דלי-אמצעים. יש דברים דחופים יותר).

  5. ירון says:

    אכן, קונסילר זה לא הפתרון המושלם, אבל בשנים שאני עם זה רק מים הם הבעיה, לא זיעה ובטח שלא כושר, אני עושה כושר ע”ב יומיומי כמעט ואין שום בעיה עם זיעה… מים כן – אני חושש לצלול או להרטיב שיער במים ולא ניסיתי מחשש לפאדיחות.

    גם אצלי הנשירה איטית, כבר 8 שנים ורק עכשיו רואים דלילות ולכן חשבתי על תוספת, לפחות מקדימה… כי תרופות לא מוכן לשקול בצחוק אפילו, להשפיע הורמונלית ופנימית? לא תודה! לא חובב תרופות, וגם אין לי חשק “להתגאות” בהישגים נחותים כמו שאר המקריחים ששמחים בחלקם ב”עצירת נשירה” והולכים עם הופעה מגוחכת של 2 שיערות על הראש וחושבים שיש להם בלורית, ברור שתוספת או אפילו קונסילר עדיפה בהרבה על מראה “חולה” של “בדרך לקרחת” בגילאים צעירים להראות כמו פנסיונר זה באסה לדעתי. אז כן, הטיפולים בתכשירים אולי מעכבים לחלק אבל על השאר זה לא עובד, חבל על המאמץ, הציפיות ועל הכסף שנשפכים על זה, מעדיף תוספת שיער עד שיהיה מזור, בכסף שחברים שלי שפכו על תרופות ותכשירי שקר כלשהן כבר יכלו לממן לעצמם תוספת שיער לעשור הקרוב, ואלה שעשו השתלה נהיה להם חור בכיס וחלק מהם מתבאסים שלא עשו תוספת, לכן חשבתי “לעקוף” את המשברים שלהם וללכת על זה, אבל עדיין חושש מזה מאוד.

    מה נעשה? אנחנו מוטרדים מבעיה מטופשת שתכלס מתגמדת אל מול צרות אחרות בעולם, למי שאין את זה בכלל לא מבין במה זה כרוך, אבל מי שמקריח זה הופך אצלו לאם כל הבעיות… מבאס…

  6. בן says:

    כן, אתה יודע איך זה – גם אם מדובר במצב שאינו משתווה למקרים כמו סרטן או HIV לא עלינו, נראה שהדבר טורד ביותר את מנוחתם של רבים. ייתכן שזוהי לא הקרחת כלשעצמה, אלא יותר האובדן. נאמר רבות כי אובדן של דבר-מה שהיה לך והתרגלת אליו קשה בהרבה מאי-הימצאותו של משהו שמעולם לא היה בידך.
    זו כנראה הסיבה.

    אילו נולדנו קרחים, אולי היינו מתקנאים בבעלי השיער (מאחר ששיער על הראש נתפס בחברה שלנו כסמל לחיוניות ונעורים), אך לא הייתה לנו הכמיהה לשוב לאחור, למה שכבר היה בידינו. וזה, ככל הנראה, מה שהופך את האובדן למייסר במיוחד לחלקנו.

    אבל מדוע אאריך בהגיגים? יש לומר את האמת, והיא שפתרון אמיתי אַיִן, לפחות לא כרגע (וכפי הנראה גם לא בעשור הקרוב). ואנחנו יודעים את זה. ועדיין מסרבים להשלים עם רוע הגזרה. במקרים מסוימים הדבר אף גורם לפגיעה קשה בחיי החברה שלנו, במיוחד כאשר אינך שופע בטחון עצמי מלכתחילה.
    הכול בראש (תרתי משמע). עדיף כנראה לעבוד עליו מבפנים מאשר מבחוץ. קבלה עצמית היא כנראה הפתרון הטוב ביותר בהיעדר פתרון חיצוני הולם.

    מכיוון שאני גולש למחוזות שמעבר להתדיינות בסיסית בתגובות למאמר הנ”ל, הייתי מעוניין לברר האם יש דרך ליצור איתך קשר בפרטי. ניכר שעל-אף חוסר המומחיות שלך (כפי שאתה כותב), אתה מבצע עבודה יסודית בחיפושיך אחר פתרון, וברצוני לשוחח איתך ביתר-חופשיות. מה שלא תהיה תשובתך, תודה על המענה עד עתה.

  7. ירון says:

    היי בן, אני מסכים איתך, זה הרבה קטע פסיכולוגי.
    בנוסף לכך – תכתיבי חברה, הרי ש”שיער זה יפה” גם בפרסומות ועולם האופנה… בסופו של דבר מדובר בבטחון עצמי, תחושה והרבה פסיכולוגיה. אם אדם חושב שהוא לא נראה במיטבו מן הסתם שזה יוריד לו מהבטחון גם אם הוא מאסטא בNLP וייועץ תדמיתי או אפילו קאוצ’ר עסקי או מרצה לשפת גוף… אפשר לטעון עד מחר שגם אלה שויתרו וגילחו את הראש ומקרינים בטחון, עדיין היו מעדיפים שיער וזה היה תורם לבטחונם פי 1000… אבל כנראה שהם עבדועל Fake it until you make it קשה כלפיים.

    לגבי הפסקה האחרונה שלך, תודה אך אינני מומחה ואני לא קרוב אפילו לביצוע עבודה יסודית, בגלל זה הגעתי לבלוג הזה, בתקווה להחכים ולהשכיל קצת… ראיתי שהפורומים מלאים בגורמים אינטרסנטיים ומפרסמים שחפצים לנצל את מצוקתנו, אז הנחתי שבלוג של מישהו שסובל מזה גם ומושך קהל יעד שסובל מאותה הבעיה, יוכל לתרום לידע שלי גם. כשסגר על עצמי מה החלטתי, תוספת שיער או טיפולים שאני פחות מאמין בהם, מן הסתם שאעדכן. עד אז, כל טוב.

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree