סופו של הקאמבק 2

29 בMay 2013 מאת: admin

אז נלחמתי

כמה שיכולתי, באמצעים שונים, שיניתי, קיויתי, היו הצלחות והיו נסיגות, ועכשיו אני נמצא בנקודה הכואבת והקשה ביותר – זו שבה האמצעים הקיימים כבר לא עובדים, לפחות ככה נראה..

כן כן, גם מה שנדמה היה כפתרון החזק מכל – מינוקסידיל 15% – לא עובד. אתם בשוק? גם אני.

איך זה קרה? מה קרה?

מה שקרה הוא שהתחלתי לשים לב לדלילות גוברת, דווקא בקודקוד. ואז קרה הדבר הקשה מכל. הייתי במקום שיש בו מצלמות, שמצלמות אותך בזויות מלמעלה וזה מוקרן על מסך. ראיתי איש עם קרחת גדולה בקודקוד. חיפשתי אותו מסביב ואז ראיתי…שזה אני.

מה שקרה הוא שהפלורסנט הגביר את הקונטרסט בין כהה לבהיר והדלילות נראתה לבנה יחסית לשיער המלא בשאר האיזורים, זה נראה כמו קרחת.

ההלם, ההלם… והשאלות – איך? ומה עשיתי לא נכון? ומה הלאה? בקצב הזה אני בנורווד 4 ממש עוד שניה, ואז מחכה לי 5, הלך עלי.

אז מה באמת, מה עשיתי לא טוב… קודם כל הפסקתי לרוץ בגלל פציעה לפני כמה חודשים וחזרתי למשקולות, כלומר הטסתי שוב את רמות הטסטוסטרון שלי כנראה לנקודה ששם מופעל אצלי הטריגר הגנטי של ההתקרחות, אז אני אחזור לרוץ. פעם – לא הזיז לי ספורט, תזונה וכלום, הגיל לצערי פקטור, אני מזדקן, ויש לי גנים חלשים של פולנים קרחים מצד אבא.

מה עוד?.. תזונה – לא שיניתי הרבה יחסית לפעם, להיפך אני משתדל לאכול יותר ירקות, יותר בריא, נראה לי שאין קשר.

מה עוד לא עשיתי… נכון פרופסיה. אני מפחד, מאוד מפחד ממנה. ההשפעות לטווח ארוך, עוד 20-30 שנה, ההשפעות לטווח קצר – תופעות הלוואי, העובדה שאם מתחילים אי אפשר להפסיק כי אז הכל הולך ובקצב מהיר…

הזמנתי את רולר הסיכות, אבל אני בספק שיעזור, הבעיה אצלי כנראה הורמונלית, והדרך היחידה להפחית את ההורמונים בקרקפת לרמה סבירה היא לייצר פחות, כנראה, ממה שאני מייצר. יתכן שגם הרגישות אצלי עולה בלי קשר, פשוט עניין של גנטיקה וגיל. איך מייצרים פחות? רצים יותר, ולוקחים פרופסיה, אבל אני לא לוקח, יש מחיר – שיער או לך תדע, ואני מעדיף לדעת, אז אני גם עלול לאבד אותו.

ההתדרדרות – מהחודשיים שלושה אחרונים, כשאני מנסה לשחזר ולראות איפה הכחשתי, איפה רימיתי את עצמי. אני חוזר לרוץ, לא בטוח שקשור ולא בטוח שיעזור, בכלל, ואני מכיר כמה רצים מקריחים כולל מרתוניסט חובב שמקריח בטירוף.

אין שיער נושר נראה לעין, כנראה קשה לראות שיער שנושר מהקודקוד, וכנראה שזה שיער שנעלם בקצף של השמפו. חיפפתי קצת עם השמפו.. שם את ההד אנד שולדרס בצד, לא נוגע יותר, חוזר לשמפואים טבעיים בלבד. בזמנים קשים – חוזרים למקורות – ניזורל, שמפואים טבעיים, כרינגן שהזנחתי.. בכלל צימצמתי את עצמי למינוקסידיל 15% עם ספיירו – וזה כנראה לא עובד (ספיירו) ומינוקסידיל 15% עם חומצה אזאלית גם לא מספיק, חשבתי שכן, טעיתי, משלם.

נו לפחות אני ארויח כושר וסיבולת לב ריאה, יש מחקרים שמצאו קשר בין התקפי לב לקרחת אז אולי זה סימן בשבילי להתחיל לעבוד על הלב ולא רק על הפוזה. ואם הלך עלי – הלך עלי, הרי זה רק עניין של זמן אצל מי שמקריח, הקרחת תגדל לה, יש לה את כל הזמן שבעולם והיא תנצח בסוף, ברי מזל יהנו מבלורית יפה יותר שנים, בסוף כולנו ניישר קו פחות או יותר וגם נזדקן.

אמשיך לדווח כרגיל, המצב קשה, מאוד, אבל כניעה מעולם לא הייתה אופציה. המממ… הזדמנות לשלוף את מסרק הלייזר (הרגע הכנסתי אותו לטעינה, מתחיל להשתמש בו שוב עוד שעה). חטא היוהרה הוא חטא איום, חשבתי שאני על הסוס, אבל אני עמוק בבוץ, עצוב, אבל סטירה טובה היא לפעמים מה שבנאדם צריך כדי להתאפס על עצמו.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: , ,

תגובות

25 תגוובת על ”סופו של הקאמבק 2“
  1. נתי says:

    איש יקר,
    אני עוקב אחריך כבר כמה חודשים. נמצא בשלב ההכחשה ומתלבט אם להתחיל, איך להתחיל ואם כדאי בכלל. אני גם חלש לגמרי בהתמדה. יישמע דרמטי מידי, אבל אתה באיזשהו מקום התקווה שלי להצלחה בדרך “טבעית”.
    ראשית, מאוד מקווה בשבילך שזה לא סוף הקאמבק או שיגיע אחד חדש במהרה. שנית, הייתי שמח לדעת כמה זמן אתה נלחם בהתקרחות? הייתי מעוניין לדעת גם בן כמה אתה, אבל אני מניח שזהו פרט בעייתי לחשוף..
    תודה ובהצלחה!

  2. admin says:

    בוא נגיד שעברתי את גיל 40 לא מזמן, ושאני מטפל 15 שנה במינוקסידיל, ורציני בקטע מאז פתיחת הבלוג ב-2009
    ההתחלה היתה בגלל מיפרצים מינימלים, שהיום כלל לא הייתי מחשיב כמפרצים, ההתדרדרות החלה לקראת גיל 34 אבל היה לי שיער כה מלא שקצת מפרצים או נסיגה מקדימה לא הזיז לי, סירקתי למעלה את הבלורית וזהו, הקריסה החלה בגיל 36, ומאז אני נלחם באמת.
    חלש בהתמדה – לא מקובל עלי, ואם אתה כזה אתה תאכל אותה, ולא רק עם השיער אלא גם בחיים בכלל.
    אני מפסיד ומנצח, חוטף ונלחם, מוכה מתבאס וקם.
    הגיל פקטור, גם הגנטיקה שלי לא טובה מדי אבל גם לא רעה מדי, ממוצע כזה. הדרך לשרוד היא לשלב כמה טיפולים, ברגע שמסירים אחד מתחילים לאבד את הקרב.
    כרגע החזרתי את מסרק הלייזר ואת הכרינגן. מתברר שלרדת למינוסידיל גם אם יש בו חומצה אזאלית זה ממש לא פתרון. אצלי מה שעבד טוב פעם היה שילובים של לפחות 3 דברים שונים, והכי טוב היה עם 5, אז חזרתי לזה וכיום אני עם מינוקסידיל קצף, מינוקסידיל 15%, כרינגן, אלפסין נוזל, ומסרק לייזר. אני אוסיף לזה רולר סיכות להגביר את הספיגה. לוותר? לעולם לא, אולי אני אפסיד בסוף, אבל אדע שעשיתי הכל, ברמת מהשנראה לי הגיוני וסביר מבחינתי ואהיה שלם עם עצמי. אני מקווה שהשילוב שעבד פעם יחזיר אותי, כי זה כבר החזיר אותי פעם למצב טוב. כשמתחכמים ומזלזלים משלמים, גם אם השגת משהו תאבד אותו אם תזלזל, מחולל הקרחת תמיד עובד, צריך להתחכם לו, להלחם בו, ואפשר לנצח. קח בחשבון שאני לא נוגע בפרופסיה, לדעתי אם הייתי מוסיף אותה הייתי במצב שיער מעולה, אבל המחיר מבחינתי לא משתלם לטווח הארוך, אני לא איש שחושב על הטווח הקצר בלבד, לכן אני בכלל מתרחק מתרופות באשר הן.

  3. nav says:

    נו נחמד לקרוא. פעם זה “איך הבסתי את הקרחת”, ואז ירידה, שוב עלייה ואז עוד פעם הדרדרות. אני מכיר את המצב.
    ככה זה. יש תקופות טובות ויש ימים חרא. צריך לגוון בטיפול.
    או אולי הגיע הזמן למינוקסידיל 20% . חח.

  4. nav says:

    קצת הערות.
    ציטוטים שלך והערות שלי:
    “יש לי גנים חלשים של פולנים קרחים מצד האבא” – למה להעליב ?!! מה מצד האמא מצבך יותר טוב ? כאילו מה הגנים שלך משם ?

    “מה עוד לא עשיתי… נכון פרופסיה. אני מפחד, מאוד מפחד ממנה. ההשפעות לטווח ארוך, עוד 20-30 שנה, ההשפעות לטווח קצר – תופעות הלוואי, העובדה שאם מתחילים אי אפשר להפסיק כי אז הכל הולך ובקצב מהיר…” – ומינוקסידיל ושאר דברים אפשר להפסיק? מה אתה רומז כאן? גם אם כרגע תפסיק מינוקסידיל או כל טיפול מועיל אחר תראה הרעה במצב. מה מיוחד כאן לגבי פרופסיה ?

  5. david says:

    שלום אדמין ,

    ראשית מאחל לך בהצלחה בהמשך המאבק . עושה רושם שמאבק ללא פרופסיה\אבודרט קשה מאוד!
    לאחר כעשור (נטול תופעות לוואי) הרגשתי שהפרופסיה החלה לאבד מההשפעה שהייתה לה…
    בניגוד אליך ומכיוון שהקרקפת שלי דוחה כל סוג של מינוקסידיל שקיים בשוק החלטתי להילחם עם הכלי הכי “כבד” שיש – אבודרט!
    הנשירה נעצרה לחלוטין – אם יהיה לי עוד עשור שקט אהיה מבסוט.

  6. admin says:

    nav – מי שמטפל שנים יודע שיש גם תקופות לא טובות, שהן הפיכות, מצד האמא אני מסודר צד רומני, הבעיה צד האבא שזה הצד הפולני המשכיל מאוד אך במקביל מקריח, אז לפחות קיבלתי קצת שכל, לצערי לא קיבלתי את כל הצד של האמא, אבל גם לא את כל הצד של האבא, למרות שהשפעתו החלקית ניכרת ומעצבנת.
    פרופסיה משפיעה על ההורמונים – מקטינה ייצור של DHT. השונה ממינוקסידיל שאתה שם מקומי, שגם אתה חייב לשים לתמיד, פרופסיה עוברת לך בכל הגוף דרך הדם ולך תדע מה זה עושה. זה גם משפיע על כל העניין המיני, כלומר תופעות לוואי אפשריות שלא קיימות עם מינוקסידיל. לכן לא איכפת לי ממינוקסידיל, כי אין השפעה על הורמונים, אין לי פחד לקחת את זה עד גיל מבוגר מאוד או לתמיד. נכון – גם אם אפסיק מינוקסידיל אאבד, אבל עם פרופסיה אני חושב שהנזק יהיה הרבה יותר גדול כי קולטני ה-DHT בזקיקים שרגילים לכמות הורמונים מופחתת, מסגלים עמידות להפחתה, ואז אחרי כמה שנים יעילות הפרופסיה יורדת ואם אתה מפסיק אז הקולטנים שעברו שידרוג מבחינת עמידות לתרופות הופכים רגישים עוד יותר לכמות הגדולה יותר של DHT שעכשיו יש לך כי הפסקת – התוצאה קשה, אבדן שיער משמעותי, ומינוקסידיל לא יעזור במצב כזה, כי הוא לא עובד הורמונלית, למעשה כלום לא יעזור לדעתי אחרי שבעצם הגדלת מאוד את הרגישות של הזקיקים ל-DHT כתוצאה משימוש בפרופסיה. לדעתי הפרופסיה אכן עוזרת מאוד בשנים הראשונות אבל להפסקה שלה יש מחיר כבד בעתיד, ולהמשך שימוש בה במשך שנים רבות גם עלול להיות בעייתי מבחינה בריאותית, שלא לדבר על הקטע המיני.

    david – תופעות הלוואי של התרופות הללו לא באות בחשבון מבחינתי, כמו הסיכון הבריאותי שאולי קיים. כן שיער לא שיער – אדם בריא לדעתי לא אמור לקחת תרופות נגד ערמונית מוגדלת של אנשים מבוגרים או זקנים. אולי אני טועה ופרופסיה לא מסוכנת למעט תופעות הלוואי שיש לחלק מהמשתמשים, ואולי אין נזק כלל לגוף אחרי שימוש של 10-20 שנה, אבל לא ראיתי מחקר ששולל אפשרות כזו, או מתייחס לזה. מי שחולה, שיש לו בעיה בערמונית, והרופא שלו רשם לו את התרופה לטיפול בבעיה בריאותית אמיתית זה מצב אחר לגמרי.

  7. nav says:

    מאיפה המסקנה הזו שדווקא הצד הפולני הוא הצד הרע.. מה כל הפולנים קירחים? והרומנים לא?
    דווקא קראתי איפשהו שהתקרחות מושפעת יותר מהאמא. ויש מספיק רומנים קירחים..

    ולא ברור לי מאיפה היגיון שלך לגבי ההפסקת טיפול. אתה קובע שדווקא הפסקת פרופסיה גוררת תגובה חריפה יותר מהפסקת מינוקסידיל. מהניסיון שלי, לדעתי לא כך. פרופסיה לפחות לא גורמת לי לנשירה מוגברת מקדימה בהתחלה. זו אחת הסיבות שאני לפעמים פוחד למרוח מינוקסידיל במפרצים, כי גם התועלת שלו פחותה שם, וגם אצלי הייתה לו נטייה לגרום לנשירה מסויימת בהתחלה (אבל אז השיער מתחדש עם המשך הטיפול ).
    בכל אופן לדעתי זה טעות. כל הפסקת טיפול גוררת אחריה תגובה. אתה אף פעם לא תוכל לדעת מה יכל להיות מצבך לולא היית מטפל. ולכן זו סתם נבואה חסרת תועלת..
    דווקא מניסיון שלי השיער מאוד מתרגל למינוקסידיל, והוא דווקא מאבד מהיעילות דיי מהר. ודווקא פרופסיה כן פועלת לטווח הארוך. באמת שאני לא בקיא בכל הנושא של “הגוף מתרגל לחומרים” , אבל אני עדיין לא מאמין שזו טענה לשלול טיפול כזה או אחר. גם אם יש כזה דבר “הגוף מתרגל” , אז הרי שאפשר גם להרגיל חזרה את הגוף לא לצרוך את החומר – לעשות הפסקה, ואז שוב לחזור. לכן לדעתי אלה טענות חסרות משמעות..
    אבל אם המניע הוא בריאותי כמו שאתה מציג אז אני יכול להבין לגמרי. גם פה לדעתי תופעות הלוואי הם לא ביג דיל אם בכלל, אבל זה איניווידואלי, ואני מבין שיש אנשים שלא לוקחים שוב תרופה בכלל, וכך גם עם פרופסיה.

  8. שמעון says:

    רק מלקרוא את הכותרת התחיל לנשור לי השיער…. אבל טוב לקבל את הסטירה כמה שיותר מוקדם ולחזור לתלם.

    שאלה לאדמין-
    לא מזמן קניתי את האלפסין נוזל ואני לא סגור מה המינון הנכון להשתמש בו. לעיתים אני חש שהראש שלי “בוער” (כמו שחופפים עם מנטה) אחרי שאני משתמש. אני לא מוצא בשום מקום מה המינון הנכון לשים (בשימוש יומיומי). אשמח אם תייעץ לי.

  9. James says:

    זהו נגמר. מצאתי היום תמונה שלי מלפני שנה וחצי. קודם עוד קיוויתי.. אמרתי זה התאורה, זה הגיל, לא ראיתי…הייתי בחצי קבלה ובחצי הכחשה.
    אך התמונה שינתה את הכל..
    בתמונה יש אותי ועוד כמה חברים. כולנו בתספורות קצרות אך רק אצלי יש את המפרצים.
    אני נורווד 2 קלאסי רק שבמקום מפרצים, יש לי דילול חזק שם (זה לא ניראה טוב בכלל)
    אני נראה כל כך רע עם השיער הזה..אני באמת לא חושב שאמצע אי פעם בחורה שתסכים להיות עם מכוער כמוני.

    אוף, זה חתיכת בום. תגיד לומדים לחיות עם השיער? מצליחים להתגבר על הבושה?

  10. admin says:

    nav – הצד הרומני שלי מלאים שיער, הפולנים קרחים, ככה יצא
    לגבי השאר – הסברתי את דעתי

    שמעון – אני לא יועץ, אבל מוצר טבעי שאינו תרופה לא נראה לי בעייה למרוח כמה שבא, בגדול אני שופת קצת על הראש ומעסה את כל הקרקת העליונה מהמפרצים עד הקודקוד

    James – אל תגזים, ברור שלומדים כי אין ברירה. יש את אלה שמגלחים, יש כאלה שעושים את ההדמיית שיער שזה קעקוי הנקודות שפעם לא היה דבר כזה, ויש כאלה שהולכים מדובלל כמוני, כי גלאח לא מתאים לי, אס אני איכשהו מסתדר עם קצר בינוני. הבעיה היא תמיד הדימוי העצמי אל מול כל שופעי השיער, אבל קח לדוגמא את ברוס ויליס, ג’ייסון סטייטם, וין דיזל – כוכבי פעולה שהתגברו על העניין של השיער. זה לא סוף העולם, זה כן מעצבן ומפריע, ויש המון קרחים נשואים או עם חברות. הנשואים אכן נראה לי מתחתנים מוקדם.. תופסים מה שאפשר מהפחד, כולנו מכירים את זה מחברים או מכרים שלנו. הלוואי עלי נורווד 2, זה שיער מלא עם קצת נסיגה מקדימה. פשוט תתחיל לטפל.

  11. פרופט says:

    מקווה שתתגבר אדמין ותחזור למלחמה. אני לקוח פרופסיה כבר למעלה משנתיים. התרופה עוזרת והנשירה הואטה מאוד. אבל המחיר!! כל מה שכתבת נכון. התרופה הרסנית לחיי המין . כמות הזרע יורדת מאוד והזיקפה כבבר לא מה שהיה. דילמה. או כמעלה או למטה. לכן עצוב שאין עדין תרופות טבעיות או פחות הרסניות שעושות את העבודה.

  12. James says:

    שמח שהפנמתי את זה שאני מקריח. במבט לאחור, כל הסיפורים העצמיים היו די פטתיים.
    הדמית השיער היא לא פיתרון, רואים את זה בבירור ולטעמתי זה די עצוב. להוציא כסף רב, על מה?
    תמיד הלכתי עם גאלח או עם שיער של כמה ס”מ. הבעיה שיש לי שיער כהה ועור לבן אז הדילול נראה היטב גם לרחוק. לטפל אני לא אטפל. בשביל מה? אני פה כבר זמן רב ולדעתי, אתה הגורו של מאבדי השיער. יש לך ידע רב ולמדתי ממך הרבה. אחד השיעורים שאתה חוזר עליו הוא שזה קרב אבוד מראש. אני צעיר. אתחיל לטפל עכשיו אז מה אני אקבל? חמש שנים של חסד? עשר? הרבה יותר קל לגלח.

    להשוות לברוס וויליס זה יפה והכל אבל ברוס ויליס אדם יפה. אדם יפה עם משכורת יפה וגוף יפה. אני לעומתו צנום, נמוך, עם משכורת בטלה בשישים. אז מה נותר לי?

    בכל מקרה תודה רבה, יש נחמה באחוות הקרחים…

  13. admin says:

    James ישנה תמיד האופציה לא לעשות כלום.
    אני, בחיים שלי בכלל, לא מאמין בגישה הזו. כן 5-10 שנים של חסד זה מעולה. הקרב לא אבוד מראש, הוא סבב של קרבות במלחמה ארוכה, שסביר שנפסיד בה, השאלה מתי. כל העניין להרויח זמן, הרי כשאתה בן 50 נשוי עם ילדים כבר לא כזה משנה עם או בלי. זה כן חשוב כשאתה צעיר יותר, ואתה יודע מה יש שיגידו שזה לא כזה חשוב גם אז, למרות שאני לא מסכים עם זה.
    אדם נולד, חי, מזדקן ומת, עניין של 70-80 שנה. אז מה, בגלל זה לא נעשה כלום עם החיים שלנו? הרי אם הכל נגמר בסוף לכלום אין משמעות. אז זהו, שהמשחק הוא מציאת או אולי חיפוש משמעות, ואצלי הוא גם התגברות על קשיים או אתגרים. הנה אתגר – להתמודד עם מצב לא נעים, להלחם בו, לא לוותר, כנל בדברים אחרים בחיים – לא לוותר, לדחוף קדימה.
    ברוס ויליס לא אדם יפה, הוא אדם שבנה לעצמו תדמית קולנועית מסויימת בסגנון סרטים מסויים. הוא עשיר, וכל מי שעשיר קל לו יותר (מי שאמר “מרבה נכסים מרבה דאגות” ושטויות בסגנון פשוט היה עני שניסה לתרץ לעצמו למה המצב לא כזה גרוע). אז מה? אזה צנום? יופי, גם אני, גם פה אני נלחם ומתאמן בחדר כושר. הצד החיובי – אני חייב להתאמן כל החיים, אחרת אני אחזור להיות מקלון, וזה שומר לי על הבריאות. אני לא עשיר, אז מה? יש לי דרייב לעבוד ללמוד ולהתפתח.
    ממליץ לך להיות קצת יותר ממוקד, וללכת על מה שאתה רוצה בחיים. נכון לא הכל הולך כמו שרוצים, אבל כשיש תוכנית, ויש מטרה, ומוכנים להשקיע יש הישגים. אולי לא 100% אבל גם 50% לפעמים זה אחלה, ואם הצלתי לעצמי שיער, ודחיתי את הקץ, אני מבסוט. אין אדם שחי לנצח, אין אדם שלא מזדקן, אז מה אנשים לא שומרים על הבריאות, מתאמנים וכו? החיים זה לא רק כמה שנים אתה חי אלה מה אתה עושה בזמן שלך, ואיזה איכות חיים יש לך. כנס לראש חיובי, לדעתי שווה לפעול, מנסיון, וזה שאני בתקופה לא טובה עם השיער, שהפסדתי קרב לא אומר שהפסדתי במלחמה, עוד לא נכנעתי, ואין לי כוונה כזו, אני ממשיך כי את הדרך אני כבר מכיר ויודע, לי זה קל, צריך רק להפקיד ליישם ולא לחפף, והופס…אולי ארויח עוד 5 שנים, וגם אם אפסיד בסוף אדע שעשיתי את כל מה שיכולתי, במצב כזה אפשר להיות שלם ורגוע ולא לחיות בתחושה שיכולת לעשות ולא עשית, שפיספסת כי ויתרת. ככה אני, זה עניין של תפיסת עולם. דבר אחרון – אני לא גורו, ואל תחפש גורואים בחיים, קח אחריות על עצמך ועל ההחלטות שלך, ואל תתן לאיש להוביל אותך. אין אדם שצודק תמיד או שהדרך שלו היא הכי נכונה. תפעיל שיקול דעת, זה הכי חשוב.

  14. ניר says:

    אדמין, מה עם טיפול PRP? האם זה שווה משהו? האם שמעת על מישהו שזה עזר לו?

  15. whiteboy says:

    היי
    לדעתי אתה לא באמת נלחם בכלים האמיתיים… מינוקסידיל סבבה תרופה מצויינת.
    אבל מה עם הכלים הבאמת חזקים כמו פרופסיה והשתלות שיער? אם הנושא כל כך כואב לך אני בטוח שתסכים לשלם כמה אלפי שקלים ולעבור איזה השתלה קטנה…

    כמו שכתבת על עניים שמשלים את עצמם עם מרבה נכסים ומרבה דאגה, לדעתי יש גם אנשים שהאשליות שלהם זה שדקל ננסי או טיפולי פלא אחרים באמת שווים משהו…

    אתה כבר מבוגר ויש לך חשיבה בוגרת אני בטוח שאם באמת תרצה שיער בכמות משביעת רצון אתה תצליח אם תעשה את הדברים הנכונים

    בהצלחה

  16. Mr.M says:

    כפי שאני רואה המצב שלי אבוד,
    אני בן 24 ויש לי כבר נורווד 6-7. (הנשירה התחילה בגיל 19 בערך, כל כך מוקדם)
    לא התחלתי לטפל בזמן והנשירה הייתה מהירה מאד, נראה שכל הראש נשר בהדרגה אבל בצורה מהירה ולא לקח לו שנים לנשור – כבר בגיל 20 הייתי עם קרחת מלאה, אם זה גנטי זה לא אמור להיות בהדרגה כלשהי?
    עדיין יש לי המון זקיקי שיער על הקרחת אך מנוונים ובהירים,
    האם יש משהו שאפשר לעשות במצב שלי? או שזה מאוחר מידי?
    אם עכשיו אחסום את ה DHT ואשתמש במינוקסידיל יש סיכוי שהזקיקים יקומו לתחייה?
    Help !!!

  17. admin says:

    אתה יכול לנסות לטפל, מה יש לך להפסיד?
    זה גנטי כנראה, אבל אני הייתי הולך לרופא לשלול אפשרות שזה מסיבות אחרות ויש כאלה
    במקרה הכי גרוע מגלחים הכל
    אני מכיר בחור שהיה באותו מצב, הוא הלך שנים עם פאה כזו שמדביקים על הקרקפת ופעם בחודש מסירים מנקים וכו. אני מכיר גם שני אחים קרחים מגיל25 ששניהם עם פאות 10 שנים לפחות.
    אותו בחור הסיר בסוף את הפאה ועשה הדמיית שיער. הוא בנורווד המכסימלי, ואיבד את כל השיער עוד בצבא. הוא מצא בחורה והתחתן איתה, זה ממש לא סוף העולם, ויש המון קרחים.

    whiteboy – יש מספיק סיבות למה לא לגעת בפרופסיה, ומספיק סיבות למה לא לעשות השתלת שיער, כתבתי כבר על הכל בפוסטים שונים

  18. ארז says:

    אדמין יקר,

    אני עוקב אחרי כבר קרוב לשנה.עד הפוסט הזה עוד לא הייתי מוכן לחתום שהאתר שלך לא איזה
    קידום מכירות מתוחכם למוצרים מסויימים .עכשו אני בטוח שאתה אותנטי לחלוטין!
    בכל אופן למרות שהייתי מעט ספקן (כנראה שבגילי,יותר קרוב ל-50 מאשר ל-40 נעשים פחות תמימים)
    עדיין החלטתי לקחת את הנסיון שלך והתחלתי לטפל במינוקסי קצף ושמפו Nutrifolica.מאוחר יותר הוספתי גם כרינגן. אין לי בכלל ספק שהטיפול עד כה יעיל עבורי. על כך תודה רבה!
    אגב,לפני כ-12 שנים השתמשתי בפרופסיה יותר משנה.החשק המיני ירד וכשקלטתי שאני לא מוכן לוותר על זיקפות בוקר, הפסקתי עם התרופה ותופעות הלוואי פסקו.
    צר לי לשמוע על ההתדרדרות במצב שיערך. אני מעריך את הנחישות שלך,אבל כמה שזה קשה אני רוצה להזכיר פה לכולם שהתקרחות היא לא מחלה וחצי מהישראלים קרחים. כשאתם מגיעים למצב שהשיער דליל בצורה מגוחכת וכלו כל הקיצין- קבלו אומץ, קלחו את הראש וקבלו את התדמית החדשה בגאווה. מיטב חבריי עשו כך והם נראים הרבה יותר טוב (אמיתי) ממצב ההתקרחות המתקדמת.
    בהצלחה לכולם!!!

  19. admin says:

    ארז, שיערי חזר לעצמו מאז שהתאפסתי. זה לקח חודש וקצת.
    אני פחות או יותר דורך במקום כבר שנתיים שלוש צעד קדימה צעד אחורה.
    הטיפול הכולל מינוקסידיל לסוגיו יחד עם כרינגן ושמפו טבעי וגם נוזל אלפסין זה מה שאני מוכן לעשות, וזה עובד לא רע בכלל, גם שמירה על הקיים היא הישג גדול.
    אני מאוד מאמין בתזונה וספורט, כלומר בבריאות באופן כללי. יש אנשים שמופעל אצלם טריגר התקרחות בגלל השפעות של תזונה ומצב בריאותי, אני חושב שאני נכלל בהם, כך ששילוב של טיפול וסגנון חיים יכול לעזור ולעצור את הנשירה. כמובן שאם וכאשר ינשור אלך על גילוח השאריות, אך לשימחתי אני לא שם כרגע.

  20. נועם says:

    תהייה בקשר להשתלות שיער,
    התחלתי לראות שיש אנשים שמשלבים השתלות עם שיער שנלקח מהגוף,
    סתם תוהה מה הדעה שלך בעניין הזה…

    תודה

  21. admin says:

    יש דבר כזה, זה רלוונטי עבור מי שיש לו שיער גוף שמתאים.
    משתילי השיער יעדיפו ללכת לזה רק כמוצא אחרון, כשאין שיער לקחת מהפדחת.
    זה הליך יקר יותר, ולא כל משתיל יודע או רוצה לעשות השתלה כזו.
    תקרא את הפוסט אורח של רוי הוא עשה השתלה כזו אחרי שנגמר לו השיער מאחור.
    הוא עשה כמה השתלות, אני כמו שכתבתי פה – הייתי מגלח את הראש וסוגר עניין, אין מצב שאעשה השתלה, זו לדעתי טעות, אבל – שכל אחד יעשה מה בא לו.

  22. אסף says:

    ארז- שאתה אומר שהטיפול עד כה יעיל עבורך אתה מתכוון שיש איזה צמיחה מחודשת ?. אני גם התחלתי לטפל במינוקסידיל קצף ושמפו נוטרפוליקה לפני חודש ומקווה לתוצאות טובות

  23. ארז says:

    לאסף- אני יכול לאמר בודאות שהאזורים הדלילים נראים טוב יותר.לא משהו קיצוני, אבל בהחלט מורגש. חשוב להדגיש שכאשר השתמשתי במינוקידיל הנוזלי עשיתי זאת רק בערב,כי בבקר זה נראה רע (מתייבש לאט וקשה לסדר את השיער) כשעברתי לקצף התחלתי להשתמש גם בבקר כי הוא מתייבש מהר ואפילו עוזר לסדר את השיער.

  24. דר says:

    היי MR.M אני התחלתי להקריח בגיל 18 וחודש, המזל שלי ששמתי לב לזה בזמן ודאגתי לברר על טיפולים בזמן, בהתחלה השתמשתי במינוקסידיל מה שלא עזר ורק גרם למצב להיות רע, אחר הוספתי פרופסיה, כיום אחריי 3 וחצי שנים של מלחמה בהתקרחות אני משתמש באבודרט שקניתי דרך האינטרנט אני משתמש במינוקסידיל 15 ומדיי פעם בספירו.
    במינוקסידיל אני משתמש בעיקר במפרצים שזה המקום הבעייתי וגם בקו השיער, למרות שקו השיער שלי מאז ומעולם לא היה קו שיער מלא בשיער אלא היה לי מצח דיי גדול יחסית לילדים אחרים, אבל התחלת ההתקרחות גרמה למצח לגדול ולמפרצים להיווצר וזה דבר שבעצם גרם לי להתחיל להלחם, כי אני מעדיף להיות עם שיער ועם פחות כסף מאשר בלי שיער ולהראות כמו איזה מסכן, מראה במיוחד בגיל 22 זה מאוד חשוב לי, ואני לא מתכוונת להפסיק להתמיד בעניין הזה, ומי יודע אולי בעתיד אני אחסוך כסף גם להשתלה…
    אגב אני חופף ב4 סוגי שמפו, אחד אלפסין נגד קשקשים, השני ניזורל, השלישי שמפו מחברה שהשם שלה לא זכור לי שהוא נגד קשקשים וגם הרביעי מאותה חברה אבל הוא נגד התקרחות והוא מכיל גם שמן דקל ננסי.
    מה שבטוח שבמלחמה נגד ההתקרחות חייבים להתמיד אחרת המצב יהיה רע מאוד.

    וMR.M הייתי ממליץ לך לנסות כל טיפול ולראות איך זה הולך לך אחריי שנה 🙂

  25. חסוי92 says:

    אדמין לאחרונה קראתי על שמן קיק כמעודד צמיחה.
    אני רואה בוא כפוטנציאל לטיפול בנשירת שיער מהסיבה שהוא יכול להיספג דרך העור ויש לו תוכנה אנטי בקטריאלית (דומה בתכונתו לקורטוזול), מה דעתך? אולי התנסת בוא במקרה?

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree