סופו של הקאמבק

10 בJuly 2012 מאת: admin

עבר כחודש מאז הפוסט שובו של הקאמבק.

להלן המסקנה היחידה – קאמבק לא צפוי, לא יקרה, הובסתי למעשה ואני מודה, בצער רב, בתבוסה.

אני יודע שחלק מהקוראים, ובעיקר הצעירים שבהם לא אוהבים סוף לא טוב, שבו הגיבור מפסיד. אבל הגיבור תמיד מנצח רק בסרטים הוליוודיים, ובחיים למרות שהוא שחקן מפורסם הוא עצמו קרח, או מושתל, או עם פאה, בחלק גדול מהמקרים.

בגילי המופלג 40 (עכשיו אתם יודעים שאני כבר לא ילד) אני הופך לאט לחלק מהסטטיסטיקה, היא אומרת ש-50% מהגברים יהיו ברמה כזו או אחרת של התקרחות עד גיל 40. ועד גיל זקנה זה מזנק ל-80% ויותר. אז אני רבותי ב-50% של המקריחים עד גיל 40, ברמת התקרחות 3V.

אבי היה קרח בגיל 25 והגיע לנורווד המכסימלי אחרי כמה שנים. אביו, שהוא סבי, היה אותו דבר. סבי מצד אימי היה בעל מפרצים וקרחת קטנה בקודקוד, עם הגילהקריח עוד, אך מעולם לא היה קרח לגמרי. גם אני כנראה לא יכול להמלט מהגורל שנכתב בגנים שלי, ועם השנים אנו לא נעשים יפים וצעירים יותר, כשאתה צעיר אתה לא מבין, גם אני הייתי שם, ולא הבנתי מה המבוגרים רוצים כשהם אומרים “כשתהיה בגיל שלי”. כשאתה מבוגר יותר את קולט, בעיקר כשזה מגיע אליך (ומה שיותר חשוב – זה קורה בכל תחומי החיים, כי אלו החיים).

עד גיל 30 חייתי מצויין עם בלורית, בגיל 33 כבר היו מפרצים קטנים אבל כאלה שאפילו נותנים חן מסויים, בגיל 36-7 היתה נפילה חופשית (שהתחילה במובן מסויים עוד שנה קודם כנראה ולא שמתי לב, היא לא הייתה מובהקת מספיק, כי היה לי פעם המון שיער) שאני מנסה לייחס אותה לדברים חיצוניים שקרו, כמו הלחץ הכי גדול שהייתי בו אי פעם בעבודה שברור שהשפיע פיזית (עבודה שלבסוך עזבתי מיוזמתי), שאז נגרם הנזק הגדול שהוביל אותי לפתוח את הבלוג ולצאת למסע, יחד איתכם. בהתחלה הגעתי להישגים יפים, אפילו מה שנראה לי בקטעים מסוימים כמו צמיחה מחודשת קלה. אבל בחודשים האחרונים הכיוון שלילי וחד כיווני.

בשבועות האחרונים הסתפרתי קצר באופן כזה שאראה היטב את הדלילות, ושלא תהיה אפשרות ששיער מלא יכסה איזורים דלילים, כדי שלא אתבלבל ואחשוב שהמצב טוב יותר ממה שהוא באמת. לא עשיתי גלאח כי הוא גם מרמה (מראה אחיד).

המצב בקנטים. לא עזר כלום, ולא רק זה, אלא שהאיזורים הדלילים פשוט במגמת גידול והתפשטות. האיזורים – קדמת הראש והקודקוד.

זה אומר שתוך 10-20 שנה, זה יקרה ואני אגיע לנורווד 4-5 (לא קרחת מלאה כנראה). יש שיגידו למי איכפת מה יהיה עוד 20 שנה, ואני מסכים לגמרי. אבל לעוד 5-10 שנים – ממש לא מסכים.

אז צריך לשים את העובדות על השולחן – אני כבר לא מגיב טוב לטיפולים כמו קודם, ה-regimen שלי עזר לי לשמור על הקיים יפה לתקופה לא ארוכה, ותרם כנראה להאטה או בלימה אך לא לעצירה. העובדה כנראה שאני לא לוקח פרופסיה היא בעכרי (כלומר בשערותי), ואין לי כוונה להתחיל, אני מבין שהמחיר הוא אבדן שיער. אני לא מוכן להסתכן בחשיפה לתופעות לוואי של התרופה, מה גם שהיא יעילה רק למספר שנים ויש לקחתה כל החיים אחרת אם מפסיקים – הכל הולך תוך זמן קצר ובמהירות.

אז זה הסוף. ניצחתי כמה סיבובים אבל היריב חזק מדי ולעולם אינו מתעייף בעוד שאנחנו מזדקנים כל שנה עוד קצת. זה לא אומר כמובן דבר עליכם, כל אחד שימשיך בדרך שלו, היעילות בטיפול גבוהה ככל שצעירים, ויש רבים שיקחו פרופסיה וירויחו עוד שנים של שיער בזמן שאני לא לוקח ומשלם על זה כנראה ברמה מסויימת.

מה הלאה?

נותרו לי 2 אפשרויות – להמשיך להלחם, באמצעים המוכרים הקיימים, תוך השלמה עם המצב, או השתלת שיער.

האופציה של לא לטפל בכלל ולוותר אינה על הפרק, לא באופי שלי ולא נכון באופן כללי, מה שיקרה אז הוא אבדן גדול יותר של שיער.

האופציה של גלאח קיימת אך יש בעיה – לא מתאים לי, בעיני. אולי יש שיגידו שכן, אבל אני לא רוצה להפוך לאחד מאותם מגולחים, זה לגמרי לשנות פאזה ממצב של עם ומצב של בלי. נוסיף את העובדה שאני בהיר עור.. לא מת על הרעיון, זה כמו להפוך להיות מישהו אחר, ופה אולי נעוץ כל הכאב שבהתקרחות, ההשלמה עם העובדה שאתה כבר לא מה שהיית פעם, זה איתות לכך שלא לעולם חוסן, שהשנים עוברות ואנחנו לא נשארים אותו דבר וזה ממש לא מתאים.

בפוסט – 5 השלבים שעובר המקריח הממוצע תארתי את השלבים הפסיכולוגיים שעובר המקריח, בדרך אל הגורל הבלתי נמנע. אני מכיר אותם היטב באופן אישי, למעט שלב ההשלמה. שלב ההשלמה הוא למעשה השלב שבו אתה יודע שהמלחמה נגמרה, בהפסד, ושאולי הגיע השעה לשלום והשלמה, להצטרפות למליוני אחרים כמוך, ולשכנועים עצמיים שזה לא כזה נורא ואולי להיפך, כי יש את גיבורי הפעולה הקרחים מהסרטים, ובכלל יש הרבה קרחים קולים ומצליחים מאוד בכל מקום ויש בחורות שממש לא איכפת להן ואם אתה נשוי אז לא צריך להיות איכפת לך (כי אתה כבר מחוץ לשוק), ובגילך זה כבר לא כזה משנה ואתה צריך להתנהג לגילך ולא להתעסק בשטויות כמו שיער וכו וכו (מצד שני אם אתה רווק אתה חושש לא להראות אטרקטיבי מספיק מול הבחורות השוות, מפספס לפעמים רק בגלל המראה הפחות מחמיא, מה שיכריח אותך להתפשר, או אולי אפילו, רחמנא ליצלן, ליסגור את הבאסטה כמו קרחים אחרים שהתפשרו עם איזה קונפה, כי מי תיקח אותך.. – בהקשר זה, אני צוחק כמובן ובטוח שגם אתם, למרות שבואו נודה בכל צחוק יש גם אמת, ומקרים כאלה ראיתי לא מעט אצל מכרים, משפחה וחברים).

אני חושב שזה קל יותר אם אתה קרח ממש, כלומר אתה מבין שאין לך אופציות אחרות חוץ מלגלח את הראש. ניל שטראוס אומן הפיתוי האמריקאי מהספר the game הוא כזה, ולכאורה מרגע שגילח את הראש הוא לא הסתכל יותר לאחור, זה אפילו הפך להיות הסמל המסחרי שלו וההוכחה ששיער לא משנה. העניין שאצלי זו דלילות ולא קרחת. אין לי איזורים קרחים חוץ מקו שיער שנסוג עם השנים במפרצים. יש לי את האופציה של השתלה אז אני עדיין בשלב ההתמקחות.

את האופציה של השתלה בשיטת FUE אני בודק. אם אמרתי לעולם לא, היום אני אומר לעולם אל תאמר אף פעם לא כי מה שיקרה זה ההיפך, בייחוד אחרי שתעמוד מול מראה עם שיער קצר ודליל וזה שיביט בך חזרה יראה לך שונה מדי ולא ממש אתה (כלומר אתה של עד לא כל כך מזמן). אז אני לא הולך נגד האופציה שנותרה, אלא מתידד איתה, ובודק, פרטים בקרוב.

  • Share/Bookmark

תגובות

9 תגוובת על ”סופו של הקאמבק“
  1. סמי says:

    פוסט אמיתי ומרגש שמביט למציאות בעינים,ועדיין משאיר תקווה לעתיד עם אופציות חדשות ממה שניסית עד היום :).

    כמקריח בגילך,לי יש מה שנקרא “נשירה נשית”-שזו דלילות בכל הראש,האופציה של ההשתלה תמיד מקננת בירכתי התודעה,וכאשר אגיע לנקודה שהדלילות תהיה מוגזמת אין לי ספק שאפנה לפרוצדורה הזאת.
    אקרא בשקיקה יתרה,את הפוסטים שלך על נושא זה.

  2. בדוי says:

    הפתעת אותי עם הגיל
    כשקראתי בכיתי מרוב קנאה .
    התחלת להקריח במעל גיל 30 !!
    אם היית יודע בן כמה אני ומתי אני מתחיל להקריח היית צוחק !
    אם הייתי מתחיל להקריח בגילך היה לי עכשיו עוד יותר מעשור שקט (תוכל לנחש בן כמה אני… )
    ורק שתדע לטפל בהתקרחות בזמן הצבא – לא קל בכלל ! אין לי מושג איך להשיג מרשם לפרופסיה עכשיו (וגם אם אדע זה בטח לא נעים במיוחד)

    מעניין אותי אדמין, האם אתה נשוי ?

  3. admin says:

    בדוי אני לא נשוי, אם הייתי נשוי המראה היה אולי לא חשוב כי אז הייתי מחוץ למשחק, ופשוט הייתי עושה גלאח והופך לעוד אחד מאינסוף מגולחים ישראלים.. ולא מתאים. אני מכיר חברה בגילי עם ילדים וקרחות, אותי קצת מפחיד להיות כזה, ממוצע כמו כולם. בתור רווק שלא היה קרח וכיום ומקריח אני יודע בדיוק מה זה עושה לבטחון העצמי, ואיך זה הופך להיות קשה יותר עם נשים מהסוג שאני מחפש (שנראות לטעמי). זה לא שאי אפשר למצוא, כן אפשר, ואני יוצא עם אחלה בחורות וגם הקשרים שהיו לי היו עם בחורות ברמה, אבל פעם זה היה הרבה יותר קל והאופציות מצטמצמות (פחות אם יש לך כסף או פרסום). חיצונית אני נראה 10 שנים פחות, גם בסגנון חיים שלי אני עוד במקום אחר, רק השיער מציק. יש בזה משהו של לרצות לשמור על הכל צעיר, גם על השיער, ולהלחם בנזקי הזמן. העולם משתנה, וזו נקודת התורפה במראה הגברי כמו שנשים עושות בוטוקס ועוד דברים גם גברים יותר ויותר מנסים לשמור על המראה שלהם, רק שהם מסתירים את זה ועושים את זה בהחבא.

    יש אנשים שמתחילים להקריח בגיל 18, אני זוכר משירות הסדיר שלי. יש כאלה שהם בטון ואז בבת אחת זה קורה גם אחרי גיל 40 ככה שאין תעודת ביטוח גם אם היום הכל נראה פיקס. הייתי שם, אני יודע. יש את אלה שגם מעל גיל 60 הם עם השיער של גיל 30, וזה ממש לא נעים לראות איזה מבוגר שיכול להיות אבא שלך עם כרס וקמטים אבל שיער פרפקט. זה החיים, כל אחד עם הגנים שלו לטוב ולרע.

    אצלי אני חושב, וגם אצל אחרים, יש פגיעה מסויימת בזהות המקורית. נראתי פעם אחרת, הייתה לי רעמה, היא נעלמה ואני מסתכל במראה וזה חסר, כאילו לקחו ממני משהו שמגדיר אותי, או הגדיר פעם, והיה לי טוב איתו. התקרחות היא לא מחלה, אבל היא גורמת לפגיעה באספקט הנפשי, לדיכאון, חרדה וכו. תקרא את הפוסט 5 השלבים שעובר המקריח הממוצע.

    אני לא בדיוק בנאדם סטנדרטי, אישית אני שואף ליותר בחיים, בכל תחום, ולא עושה לעצמי הנחות. לכן אני נלחם במלחמה אבודה, אני לא יכול לחיות בידיעה שלא עשיתי הכל. לכן גם הבלוג הזה, הוא עוזר לי כמו לקוראים, כולנו יודעים שהמצב לא נעים, ומחפשים פתרונות או דרכים לצאת ממנו, והכי חשוב – עם האמת, בלי לייפות את המציאות, עם להסתכל לפחד בעיניים, בלי להדחיק. ככה זה גם קצת פחות כואב.

  4. בדוי says:

    האמת אדמין אם להיות כנה אני כבר קורא את האתר הרבה זמן ולא הייתי מנחש שאתה בן 40, הייתי אומר לפחות 10 שנים פחות כמו שאמרת , לפחות לפי איך שאתה נשמע.
    קראתי כבר את הפוסט על 5 השלבים : ) נראה שאני דילגתי על שלב ההכחשה, איך שהתחלתי להקריח היה ברור לי לאחר מספר שבועות שזו התקרחות גברית. אני ממש לא מאמין שנשירת שיער קשורה יותר מידי לתזונה ועוד כל מיני (כל עוד מדובר בגברים, אמא שלי חשבה שאצלי זה תזונה). בסה”כ אני אדם בריא לרוב , לדעתי כשנגרם נשירה כתוצאה מחוסרים בתזונה, יש גם בעיות אחרות בנוסף לנשירה. אני בן 20 , מקריח מ 19 (קצת מוקדם יותר ממך הא ? )

    תשמע אותי מה שמדאיג זה הגיל המוקדם שבו זה התחיל לי, למרות שאני כותב בנימה דיי אופטימית אין לך מושג כמה אני מיילל (ממש כך ) על המצב שלי . אתה לפחות במצב רגיל למדי יחסית לגילך, אני קצת חריג.. (או שיש עוד הרבה כמוני בגילי ופשוט אני לא שם לב)

    דבר מצחיק ששמתי לב שמאז שהתחילה התקרחות אצלי, התחלתי גם כמוך לבחון מצב של אנשים אחרים, ממש להסתכל על שיער של אנשים לראות איפה אני ליידם, לחשוב שפעם זה לא היה מזיז לי..

    מדאיגה אותי העובדה שאני יחסית מקריח צעיר וארצה להתחתן בשלב כלשהו, הרי ברור שהשיער הכי חשוב כשאתה צעיר ורווק.
    אני מופתע איך זה שאדם כמוך לא נשוי עדיין (אולי אתה לא רוצה ? ), קראתי הרבה באתר, ונשמע שאתה ממש גבר לעניין- עובד, משקיע, מבוסס, כנראה גם נראה טוב.. מדוע לא נחטפת עדיין ? : )
    אני אישית חושב שבגיל מבוגר אם הייתי נשוי, השיער פחות היה מדאיג אותי. קח בחשבון אדמין , שאם או בלי שיער , מראה חיצוני הוא חולף (גם אצל גברים ועוד יותר אצל נשים), יש דברים קצת יותר חשובים ממנו, בטח כשמחפשים אישה לחיים, הרי כשהיא תעבור את עידן היופי, עם מה אני נשאר בדיוק ?

  5. admin says:

    בדוי, לפני שהדיון הזה מאבד את הכיוון שלו והופך לשיחת בנות, אתה צריך לדעתי לראות את המהות ולא להתפזר. קח את הדברים כפשוטם, כל אחד עושה בחיים מה שנכון לו, והחיים לא אמורים להיות מוגדרים לפי ספר חוקים. מקריחים צעירים נוטים ממה שראיתי, וראיתי לא מעט, להתחתן מוקדם, חלק מזה נובע מאיזשהו חשש מודע או לא, שאם הם לא יעשו את הצעד יהיה להם קשה יותר בעתיד ואם אתה מחבר את זה לפגיעה בבטחון העצמי אז להתחתן זה סוג של הקלה וגם בוסט לאגו, של “עשיתי את זה” למרות שאני מקריח ובזכות דברים אחרים אצלי, ועכשיו אפשר לצאת מהלחץ, נשוי קרח זה מובן מאליו. רווק קרח זה כאילו סטטוס פחות טוב.
    בכל מקרה, אי אפשר להאשים את הקרחת בהכל, יש אנשים מוצלחים מאוד וקרחים זה ממש לא הכל בחיים, בעיקר אם הגעת לשלב ההשלמה. יש אנשים שזה גם הסמל המסחרי שלהם, ובגלל שיש כה רבים אתה למעשה לא חריג. קח את הדברים בפרופורציות, לא לכולם יש את האובססיה הזאת לשיער.

  6. סקפטי משהו says:

    אז אולי הגיע הזמן לשנות גישה באופן טוטאלי ?
    אני לא אומר להפסיק לטפל אלא איך לטפל.

    הרי ברור לך שבסופו של דבר כל טיפול תרופתי שהוא לא יהיה אפקטיבי לאורך שנים.
    ומכיוון שאנו רצי מרתון ולא ספרינטים למרחקים קצרים, מלכתחילה צריך לבנות משטר טיפולים שישתלב בצורה הרמונית בתוך מרקם החיים ולא יצור דיסוננס על כל צעד ושעל.

    to make a story short, עד לפני קצת יותר משלושה חודשים עדיין טיפלתי במינוקסידיל עד שגמלה בלבי ההחלטה לעזוב את הדרך הזו, שבסופה גרמה לי רק תופעות לוואי ללא רווח בצידה, ולפנות לדרך חדשה, אלטרנטיבית ובריאה יותר לתפישתי.

    וזה לא אומר שלא שילמתי מחיר על כך, מכיוון שהסקפטיות התגברה ואיבדתי עוד קצת מהמעט שנשאר, אך מפלס האופטימיות עלה ותחושת השחרור מכל אותם רעלים על בסיס יומיומי, פיצתה על הכל.

    נכון לימים אלו אני צועד בדרך חדשה, שעל פניה עושה רושם בריאותי יותר ואף רווח קל בצידה.
    קשה עדיין לאמוד את מידת ההשפעה של הטיפול החדש וזו הסיבה שעדיין איני ממליץ עליו בפה מלא, אבל קח בחשבון שקיים יסוד סביר להניח שישנן עוד דרכים לטיפול בהקרחה, אפילו אם נראה לך שכלו כל הקיצין והפתרון המעשי היחיד מבחינתך יהיה השתלת שיער.

  7. admin says:

    האדם מנסה למצוא פתרון לקרחת כבר אלפי שנים.
    מה הוא לא ניסה. אם היה פתרון, או דבר שעובד, כולם היו יודעים.
    מדי פעם קם רופא או ממציא עם איזה תמיסה טבעית, שיטת עיסוי, מדיטציה וכו וטוען שזה עובד. הוא גם לא מציג מספיק ראיות, אבל אנשים נואשים יעשו הכל. זו אחלה דרך לעשות כסף.

    הפתרונות היחידם שנוסו ונמצאים בשימוש ע”י מליונים הם רק 2 – פרופסיה ומינקוסידיל
    הם אולי לא בריאים, אבל אין פתרונות בריאים שעובדים לפחות כרגע.

    אין שום דיסוננס. אין שום בעיה לשלב טיפול במרקם החיים. מינוקסידיל זה כלום, טיפול בטוח אפקטיבי ומוכח חד משמעית. אתה יכול להיות האיש הכי בריא בעולם, לחיות כטבעוני בסביבה אורגנית בלבד ותקריח בטירוף, אין קשר. אם גנטית אתה צפוי להקריח – אתה תקריח, וכל השאר שטויות.

    הפתרון האמיתי להתקרחות אנדרוגנית (גברית טיפוסית) יכול להגיע רק מ – שליטה במנגנון הגנטי שזה די מדע בדיוני, או שיבוט של זקיקי שיער עם תאי גזע שזה יותר הגיוני אבל רחוק וגם אז יצטרכו להשתיל אותם.

    למעשה אין פתרון, השתלת שיער היא אמצעי שבו מעבירים שיער שגנטית לא רגיש ל-DHT לאיזור שבו היה שיער שכן רגיש ונשר, יש להשתלה חסרונות וסיכונים, אבל עבור אנשים מסויימים שרוצים בכך ומתאימים זו יכולה להיות דרך מצויינת להחזיר לעצמם מראה טבעי יותר ובטחון עצמי, ועל זה מתבססת כל תעשיית הניתוחים הפלאסטיים.

  8. אישה אחת says:

    היי, מזדהה…
    ואני עוד אישה…פשוט איום ונורא.
    בחיפושיי שלי מצאתי מידע על שמואל גונן. האם שמעת אליו או הגעת אליו ?
    נשמע שזה משהו יקר אך שווה לנסות ואני חושבת שאלך על זה.
    אשמח לשמוע אם ומה שמעתם עליו.

  9. admin says:

    הוא סוג של תעלומה, לא ברור מה מכיל המוצר או המוצרים שלו
    ממה שהבנתי הוא עוזר בעיקר להתקרחות מוקדית אצל ילדים, אבל לא רק
    העניין שזה ממש לא זול – 950 שח עולה בדיקה ויעוץ ואת המשחות שלו לחודש הראשון
    בשני ואילך 500 לחודש
    בשלב מסויים זה יורד לאחת לכמה חודשים
    אין שום עלות אם נמצאת לא מתאימה, כלומר יש איזושהי בדיקה של השיער לפיה הם קובעים אם את מתאימה או לא
    את המחירים הללו הם אמרו לי בטלפון

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree