סיכום ביניים – השלב הבא בהתקרחות ובפתרון

31 בMay 2012 מאת: admin

מי שעקב אחרי הבלוג מהקמתו ועד היום יכול לראות שנעשתה קרבת דרך, החל מהצגת הבעיה, הגורמים, הגישות והפתרונות השונים ועד להבנה שיש צורך בregimen הכולל מספר פתרונות כדי להתמודד, עבור מי שבוחר באופציית הטיפול.

רק מה, הטיפול לא עוזר לכולם, ולא עוזר לעולם. גם מי שמטפל ברוב המקרים ישמור על הקיים ולא יחווה שיפור משמעותי, כזה שמשיג צמיחה מהותית הנראת לעין. הטיפול גם לא עוזר לעולם, כלומר יש להתמיד בו בעיקר כדי לשמור על הקיים, אבל גם הטיפול בשלב מסויים מתחיל לאבד את האפקטיביות שהייתה לו.

אז למה זה קורה? למה האפקטיביות יורדת?

– הגוף מתרגל, זה מוכח במקרה של פרופסיה שהאפקטיביות יורדת עם השנים, כל רופא יגיד לכם שתרופות שנלקחות לאורך זמן מאבדות מהאפקטיביות.

– הרגישות של הזקיקים עולה, הסיבות לא ממש ידועות, זה עניין גנטי, ויש הרבה אלמנט של גיל, ככל שעולים בגיל יש יותר קרחים ומקריחים (עד גיל 40 = 50% מהגברים וזה ממשיך לעלות) וגם הגיל משפיע, מילה אחרת מדוייקת יותר וקצת כואבת היא הזדקנות, שכמו שלא ניתן לעצור אותה אלא אולי קצת לעכב עם אורח חיים בריא כנ”ל גם התקרחות ניתן לעכב, לפחות כיום.

הבעיה היא שבסופו של דבר הפתרונות נגמרים, כבר ניסית ועשית כמעט הכל, באדיקות רבה הקפדה וסבלנות, אבל מה לעשות, הגנים שקיבלת חזקים יותר.

המשמעות היא שהטיפולים יעילים יותר כשצעירים יותר, וככל שעולים בגיל האפקטיביות והיכולת לשמור על הקיים יורדת. רואים את זה המון, אצל חברים, קרובים וגם בטלויזיה על סלבס. הזמן הוא אויב אכזר.

למעשה המלחמה בקרחת עבור מי שרגיש ל-DHT זה משחק על זמן, כמו איגרוף, יש 12 סיבובים בהם תוכל להחזיק מעמד למרות נחיתות מובנית שיש לך מול היריב, הוא יוכל לתת לך נוק אאוט בכל סיבוב, אבל עדיין אם תלחם בתבונה תוכל לסיים את הסיבוב ואולי גם לנצח כמה, רק שתוצאת הקרב לאחר סיום הסיבוב האחרון ידועה מראש – הפסד בנקודות, וזו השורה התחתונה. מה שאני בעצם אומר הוא שגם הטיפול הטוב ביותר לא יחזיק, עוצמתו תחלש עם השנים, לא ניתן לטפל 20 שנה ולראות תוצאות מול התקרחות גברית טיפוסית, אורך החיים של הטיפול קצר יותר ומוגבל בזמן, אצל כל אחד זה שונה.

מקווה שלא ביאסתי, אני חושב שאת האמת הזו כולם יודעים, ורוצים לשמור על השיער בזמן שהוא חשוב מכל – כשצעירים והמראה משחק (הוא פחות חשוב ככל שעולים בגיל). המלחמה בקרחת באמצעות טיפולים היא מלחמה אבודה בטווח הארוך, למרות שבטווח הקצר היא יכולה להצליח, וניתן להצליח בקרבות שונים במשך שנים, אך לא לעולם חוסן. צריך להוסיף שלא הכל רק רע, הטיפולים שומרים על השיער בכך שמאיטים את ההתקרחות (או להיפך), ואתה יכול להשאר עם הרבה יותר שיער ממה שהיה לך אם לא היית מטפל.

איך זה מתקשר אלינו?

זה מוביל אותנו להתחלה. מי שתופס את ההתקרחות בזמן, כלומר כשהו צעיר ושהיא רק בהתחלה, תופס אותה כשהיא עוד “חלשה” ולפני שנגרם נזק משמעותי לכמות גדולה של זקיקים. להלחם בקרחת בשלב כזה יכול לתת תוצאות מצויינות למי שהרגישות אצלו עדיין נמוכה ושמגיב טוב לטיפול. מי שתופס אותה קצת יותר מאוחר עדיין אפשר להציל, ומי שמאחר את הרכבת כלומר נגרם כבר נזק רציני, או שלא מגיב לטיפול אין הרבה מה לעשות, ואז האופציות של הטיפול טובות רק לשמירה על מה שנותר, שזה גם משהו.

ולמה זה לא מספק?

כי אנחנו רוצים להראות טוב. כל מי שנלחם בקרחת יודע למה, ואיזו תחושה זו לאבד שיער. הבעיה העיקרית היא פגיעה בבטחון העצמי, בעיקר עם נשים. על זה אומרים שקרחים צעירים מתחתנים מהר יותר מחבריהם עם השיער (ואתם יודעים מה? ממה שיצא לי לראות זה נכון). יש בהתקרחות אלמנט של פחד, ייאוש וכאב נפשי, אני לא מכיר מקריח אחד שזה לא פגע לו בבטחון העצמי ברמה מסויימת. זה כמו סוג של מגבלה שהמקריח מרגיש שיש לו, שמונעת ממנו דברים שבעל שיער מלא יכול להשיג. ואל תתפסו אותי במילה, יש הרבה קרחים שמשיגים פי כמה מבעלי שיער מלא, אבל זה כשיש להם תכונות שמחפות, אם ניקח תכונות פיזיות אז פנים וגוף (וין דיזל, ג’ייסון סתייטס וכו), או תכונות אישיות (ברוס ויליס). על בעלי סטטוס גבוה בלבד (כלומר עשירים ו/או מפורסמים) קצת קשה לדבר, הם במקום אחר אל מול המקריח הממוצע, הסטטוס מחפה על המראה, ועדיין רבים מהם פועלים להראות הכי טוב שאפשר.

אז מה השלב הבא?

השלב הבא בהתקרחות – פחות שיער. צר לי אך זה בלתי נמנע לרגישים גנטית. זה יבוא בשלב כזה או אחר, אולי בגיל מאוחר יותר, אבל אם זה בגנים זה יקרה. ניתן להאט, לא ניתן למנוע לתמיד.

השלב הבא בפתרון הוא כבר לא הטיפולים, צריך להמשיך כדי להאט (הפסקה פשוט תגרום להיתדרדרות מהירה בעצמה גבוהה, לא שווה את השוק הפסיכולוגי והמראה בסוף), השלב הבא הוא, אם שמים בצד פאות וקונסילרים, השתלת שיער.

השתלת שיער זה דבר מורכב, יש פה לא מעט דיונים לגביו, וברשת אינסוף מידע ודיונים. בעבר נעשו בישראל הרבה השתלות סטריפ כושלות שאת תוצאותיהן הטראגיות ניתן לראות כיום אצל בחורים לא מעטים. רבים בחרו לשים את גורלם בידי משתילים שאינם מהשורה הראשונה, משיקולים של בורות בעיקר (חוסר ידע וחוסר מחקר מקדים ונכונות לטפל אצל מומחה בחו”ל) מה שמראה לכם למה היאוש (קרחת) אל מול אמונה ותקוה (המשתיל הזה יציל אותי) שאינן מבוססות על מציאות ועובדות אלא על רגש יכולים להוביל, בגדול הם יובילו במקרים רבים לקטסטרופה. בשנים האחרונות יש שינויים רבים, בעיקר טכנולוגיים בעולם מסביבנו, מה שגורם לנו להחשף יותר לעולם, למדינות אחרות ומוצרים ושירותים חדשים. העולם הופך גלובלי יותר, ומה שפעם היה נשמע דמיוני (למשל לקנות נעלי ריצה באינטרנט בחצי מחיר מבארץ ולקבל את זה בדואר) היום מובן מאליו. עדיין יש לצערי גישה פרובנציאלית של לקנות בחנות, אחת הודגמאות הטובות היא שאנשים קנו במשך שנים פלאפונים מחברות הסלולר במחירים מופקעים, המחאה החברתית והגידול בתחרות התחילו לשנות לאנשים את הראש, אבל עדיין יש את אלו שמסיבות שונות מתקשים לעשות שינויים. כתבתי פה כבר וכתבו גם אחרים, תחום ההשתלות באירופה וצפון אמריקה מתקדם מאוד, לדעתי בארץ הרמה לא מתקרבת מבחינת התוצאות ולא פחות מבחינת המידע המוקדם והשקיפות לזו שבחול. עדיין גם בחול צריך לבדוק היטב וללכת רק למקום שמציג שקיפות מלאה של לפני תוך כדי ואחרי התהליך (עוד לפני תחילתו), וכמובן מציג את כל הסיכונים, וגם קבלות, כלומר תוצאות של מטופלים. אישית אני לא בעד שיטת סטריפ, זו שמשאירה צלקת, ויש רופאים שאפילו מתנגדים לה ולא עושים אותה.

שיטת ה-FUE היא השיטה המתקדמת יותר וגם בה יתכנו סיבוכים וצלקות (לא כמו FUT), אז מראש אסור להכנס לעניין עם רגש ולהותיר את גורלכם באיזה “מושיע”, אלא לקחת את העניין כפרוייקט עוד לפני שבחרתם למי ללכת וכמובן ללכת רק לטובים ביותר (טוב לא אומר הכי יקר, אבל אסור שהשיקול יהיה מחיר זול). השתלה אחת ברוב המקרים גם היא אינה פתרון מוחלט שכן השיער הלא מושתל באיזוורים הרגישים גנטית עלול להמשיך לנשור מה שאומר שהטיפול של לפני לא נגמר, הוא ממשיך אחרי, ושיש מצב שתזדקקו להשתלה נוספת, אחת או יותר, כששאר השיער שלא הושתל ינשור. פה נוצרת בעיה חדשה, ומה שמיוחד הואר שהבעיה נוצרת מהפתרון שהוא ההשתלה. השתלת שיער? תהיה חייב להשתיל שוב, כי המראה של שיער שהושתל שצומח בריא בחלק אחד של הראש כשחלק אחר מקריח נראה לא טבעי, מה שמאלץ אותך בעצם לעשות עוד השתלה. קיימת כמובן האופציה לעשות גלאח, אבל ראש שהושתל בחלקו +גלאח עלול גם הוא לא להראות הכי טוב.

מבחינת מחיר, השתלת שיער אינה עסק זול, זו הוצאה גדולה יחסית, וגדולה מאוד ככל שאתה צעיר (כשאין לך כסף, הכל יחסי). עם זאת נראה שככל שהתחום פופולארי יותר, והוא פופלארי וגדל ככל שהתחום, המודעות והתחרות גדלות, המחיר יורד. השתלה באירופה שנעשית ביורו גם היא זולה יותר ככל ששער היורו יורד והוא ירד בתקופה האחרונה. מה שהופך את כל העניין למושך יותר, הוא אתרי האינטרנט החדישים של הקליניקות בחול, המציגות שקיפות ברמה גבוהה, כולל סרטונים של השתלות מלאות של מטופלים שמגיעים מכל העולם,  וכמובן גולת הכותרת  סרטונים ותמונות של לפני מול אחרי כשהתוצאות פשוט מדהימות בחלק מהמקרים, וכתבתי על כך בפוסטים קודמים, זה עושה חשק, כמו עם כל דבר מגניב, רק שפה מדובר בניתוח פלאסטי, ואסור לרגע לשכוח את זה ואת כל ההשלכות.

האופציה השניה, היא פשוט לקבל את המציאות, ולנסות לשמור על הקיים או לוותר ולעשות גלאח. יש גם אופציית ביניים – גלאח עם טיפול, וקבלו סקופ – זה כרגע המצב שלי (לא גלאח ממש, יותר בצדדים).

המצב שלי כיום הוא שהגיל כבר משפיע, כנראה, ולמרות שאני דבק בregimen שעובד לי טוב והציל לי את השיער, אני בעצם עומד על קצת מעל דרגת התקרחות 3 בסולם נורווד, כלומר על 3V (ה-V זה איזור הכתר). 3V זו התקרחות שיש בה נסיגה במפרצים + דלילות גוברת בקודקוד (שזה אומר שהקודקוד מתחיל להקריח).

איזור הכתר הוא איזור שמי שמקריח מלפנים נוטה להתעלם ממנו או לקחת אותו פחות ברצינות, גם אני נפלתי פה, פשוט כי הבעיה העיקרית אצלי היתה המפרצים ושם רוכז עיקר המאמץ. איזור הקודקוד הוא מאחור ואתה לא רואה אותו כשאתה מסתכל במראה שמולך. תוסיפו לזה קצת הדחקה, סירוק ככה שמכסים קצת וזהו, יום אחד אתה מבין שההאוייב תקף אותך מאחור בזמן שירית לפנים. ה-V אצלי הוא דבר חדש יחסית, שלא ניתן להדחיק, וכדי לקלוט את המצב והמשמעות במלואם בלי תרוצים פשוט לקחתי מצלמה דיגיטלית, וצילמתי את הקודקוד והראש מזויות שונות, כמה פעמים במשך התקופה האחרונה, ללא ספק הקרקפת מבצבצת לה יותר מבעבר, זה כואב, אבל זה שם, יש דלילות משמעותית וברורה.

מה אני עושה הלאה?

ממשיך לטפל, מבחינת regimen די מיציתי, התכנסתי לכזה שאני מוכן לקחת על עצמי וכמו שכתבתי, ללא פרופסיה. מה נותר? קונסילר פותר לי את הבעיה לגמרי, אבל זה פתרון קוסמטי. הוא יכול לתת לי “אויר” לכמה שנים, אבל יש לו חסרונות. פאה אין מצב, אני גם לא במצב כל כך גרוע לתוספות שיער, וגם אם היה לא הייתי מעיז (איך אמר לי חבר מקריח – עדיף לסגור את הבסטה עם איזה קונפה ולחיות קרח ולא לחיות עם נמיה על הראש, אבל מי יודע never say never, אני עוד עלול למצוא עצמי עושה השתלה ואפילו מתעד את זה).

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: השתלת שיער,נשירת שיער
תגיות: ,

תגובות

9 תגוובת על ”סיכום ביניים – השלב הבא בהתקרחות ובפתרון“
  1. דור says:

    אדמין, הרבה אופטימיות לא היה אפשר למצוא בפוסט הזה, אבל כרגיל תענוג לקרוא.

    די הפתעת אותי שאתה במצב בדרגה 3 וי, חשבתי שאתה במצב טוב יותר, תקן אותי עם אני טועה אבל לפי המצב שלך כבר כמעט ואין לך שיער מקדימה ובמפרצים וגם האיזור מקדימה דליל ביותר?

    די מאכזב שאתה מטפל בצורה כל כך איטנסיבית במשך הרבה שנים.

  2. dor says:

    שלום אדמין, אציין שהאתר שלך עומד אצלי בשורה אחת עם וואלה, ynet’, גוגל וספורט 5..
    אני באמת מתענג על האתר.
    אם לפסיכולגיה יש קשר לשיער וע”י מצב רוח מרומם השיער שלי אפילו במקצת בריא יותר, אז כל התודות מגיעות לך.
    אין ספור פעמים הרגשתי חוסר אונים ולאחר גלישה ממושכת באתר מצב הרוח שלי התרומם והנחישות חזרה.

    לפני 4 חודשים פירסמת פוסט בשם “הסוד נחשף- כיצד ניצחתי את הקרחת”
    וואו כמה שהפוסט הזה עזר לי… הייתי שירוי בדיכאון עמוק עקב החמרה בנשירה ולאחר שקראתי את אותו פוסט ופיתחתי לעצמי משטר משלי אני יכול לומר שהשיפור בשיער בהחלט נותן את אותתיו.
    השיער מלא יותר חזק יותר ובריא יותר.
    אציין שאני 2 בסולם נורווד, עם מפרצים סטנדרטים (יש לי שיער שמסתיר אותם בטבעיות) ודלילות בעיקר בקודקוד (קונסילר זול פותר את הבעיה).
    לאחר שקראתי את הפוסט הזה עשיתי קצת חושבים, בארבע שנים שאני נלחם בקרחת ותר את האינטרנט בחיפוש אחרי תשובות שמתי לב לעבודה אחת פשוטה, עדיין לא מצאתי תיעוד של אדם אחד(!) שהצליח באמת לנצח את הקרחת.
    בסופו של יום הגיל באמת יעשה את שלו ונגד זה כמו שאמרת אין לנו מה לעשות.
    אני כן יכול לברך אותך על הכנות, הנחישות וההשקעה הרבה באתר.

    ולכל הקוראים שמאבדים עניין במחשבה שהאשליה התנפצה, יש לי רק עצה אחת מניסיון אישי שלי, כל עוד יש שיער יש טעם לטפל. אני מקריח 4 שנים ואף אחד לא שם לב תודות לטיפול מסור וראש פתוח.
    יום אחד הקרחת תנצח, עד אז אני נלחם..

  3. admin says:

    חשוב שאנשים לא יחיו באשליות, הבנת המציאות היא הבסיס להצלחה בטיפול שיכול להחזיק שנים, כשאתה מחובר אליה אתה רציונלי יותר וקפדן יותר, לא מוותר גם לאחר הפסד של סיבוב במלחמה הזו, והיו לי גם נצחונות וגם הפסדים. ללא הטיפול השיער שלי היה במצב רע ללא ספק, הצלחתי להציל הרבה ועדיין נלחם וכך זה ימשך. תודה על הברכות.

  4. admin says:

    דור – יש דלילות מסויימת שקשה מאו להתגבר עליה, כנראה מדובר בזקיקים שנפגעו ברמה כזו שלא ניתן להציל, צריך להבין שניתן להשיג שיפור אבל לא ניתן לחזור למצב שהיית בו כשהיתה לך בלורית מלאה, אין טעם לפתח צפיות לא מציאותיות וגם אין טעם לחיות בהכחשה. אצלי המפרצים כבר נפגשו וראו ממש איזורים קרחים את זה ניצחתי, אך נותרה דלילות מסויימת. יש לי שיער מקדימה ואני רחוק מלהיות קרח, אבל אני לא חי בהכחשה, וזה ממשיך לדחוף אותי להלחם, העובדה שיש גם דעיכה ולא רק הצלחות. לגבי הקודקוד – חדש יחסית, ואני משקיע מאמץ כרגע באיזור זה, עם אותה הבנה, כולל גם שאוכל רק לשמור על הקיים או שפשוט הגיל או הגנטיקה לא יוכלו לנצח במקרה הזה. אין פה חוקים ברורים וזה לא מדע מדוייק, עושים מה שאפשר, הכי טוב שאפשר במגבלות ומקווים לטוב, אין בטחון שזה תמיד יצליח, תזכור את כל אלו שכלום לא עוזר להם והם קרחים לגמרי בגיל די צעיר, הם היו מתים להיות במצבי בגילי.

  5. משה says:

    יש לי שאלה אדמין,
    כתבת שהטיפולים מאטים את ההתקרחות ובסוגריים כתבת “או להיפך” – מה הכוונה?

  6. admin says:

    הטיפולים שומרים על השיער בכך שמאיטים את ההתקרחות (או להיפך)

    כלומר שהאטת ההתקרחות שומרת על השיער, סוג של התחכמות שלי…

  7. אבי says:

    מי שמאמין לא מפחד אייל גולן

  8. אבי says:

    אהלן אדמין , שמתי לב שלאנשים שחורים בהרבה יותר מתאים קרחת זה כאילו יושב עליהם בול , מה גם שכשהם עושים את זה זה נראה כאילו זה דבר מובן מאליו הכוונה היא שלא מרגישים מי יודע מי הבדל כזה גדול האמת שזה מאוד מתאים לרובם והמון נשים אוהבות את הפוזה של השחור השרירי והקירח שחקנים כמו ואפילו גם כן אנשים שחורים רגילים לפי דעתי בהרבה יותר מתאים להם מאשר בנאדם לבן , הכוונה בעיקר לאשכנזי מטרת התגובה היא בכדי לראות ההבדלים אין לי שום כוונה ליצור איזשהו משהו פוגעני אחלה שבוע אנשים יקרים

  9. admin says:

    אבי – אייל גולן לא פחד, ואכן אצל כהים זה נראה בתאוריה מתאים
    אבל, כשהכוונה לשחורי עור, או אם נדייק – african americans שאנחנו רואים בטלויזיה לפעמים זה נראה טבעי ויתכן וזה נובע מזה ששנים הורגלנו ברמה תרבותית שזה מתאים להם (שחקני NBA כמו מייקל ג’ורדן) ואולי כי המידות הפיזיות “מפצות” או מתאימות לדמות הבריון השרירי עם הקרחת או אולי כי צבע כהה של עור בכל הגוף עם שיער קצר מאוד או קרחת ומבנה גוף אתלטי נראה לנו פרופורציונלי.
    אצל האשכנזי הממוצע, חסר הפיצוי של המידות הפיזיות והשרירים. בנוסף בזמן שאצל כהה העור השיער והעור בעלי גוון קרוב, אצל הבהירים יש פער גדול בין צבע השיער לעור מה שמדגיש יותר את הקרחת, או בקיצור, בזמן שסמואל ל. ג’קסון נראה קול (למרות שגם הוא לרוב עם פאות בסרטים) אשכנזי מקריח ממוצע נראה חנון, גם אם הוא מגלח את כל הראש.גם אצל תימני מקריח זה לא נראה להיט ככה שאני לא חושב שאפשר לקחת את עדות ישראל ולקבוע אצל מי זה נראה יותר או פחות. בלי קשר אני בטוח שלא משנה גוון העור או המוצא, כל מקריח מתבאס מזה, גם אם הוא כהה עור וגם אם הוא מייקל ג’ורדן.

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree