הצד האפל של המלחמה בקרחת

17 בMay 2010 מאת: admin

המלחמה בקרחת היא משימה רצינית. היא דורשת התמדה ונחישות, עצבים חזקים וסבלנות. התוצאות לוקחות זמן, הן לא תמיד מגיעות בקצב ובאופן שהיית רוצה ונדרשת גם גמישות מחשבתית ונכונות לשנות טיפולים, ללמוד ולהפעיל שיקול דעת עד שמוצאים את הסוס המנצח.

למלחמה בקרחת יש גם צד אפל. הצד הפחות נעים והחשוב לא פחות שצריך לדעת:

1. יש סיכוי מצויין להצליח, אבל יש גם סיכוי להכשל. מי שלא מטפל בזמן יוכל לשפר את מצבו אבל פחות לעומת אם היה מתחיל מוקדם יותר. הזמן הוא משתנה חשוב מאוד, לכן שווה להתחיל לטפל בהקדם.

2. יש המון שרלטנות בתחום. היא כוללת מכונים שמבטיחים אשליות ומוצרים שלא עובדים. בארה”ב יש מאות מוצרים נגד נשירה והתקרחות, רובם לא עוצרים התקרחות אנדרוגנית אבל יודעים למכור מצויין את האשליה. בארץ יש גם, אם כי מעט מאוד והסיבה היא שהחוקים של משרד הבריאות נוקשים, קשה לעבוד על ישראלים והשוק זעיר מה שאומר שרוב המוצרים בכלל לא משווקים (מזל שיש אינטרנט). עדיין יש כמה מכונים שמבטיחים אשליות וגובים אלפי שקלים, מי שמיואש עלול להתפתות, שווה להזהר.

3. טיפול בהתקרחות הוא סוג של התמכרות לכל החיים. ההתמכרות היא לתוצאות של הטיפול – כל זמן שרוצים לשמור על תוצאות אסור להפסיק. אם מפסיקים – התהליך חוזר כי הייצור של ה-DHT לא נפסק לעולם. בעיה נוספת היא שגם אם אתה לא בטוח אם מוצר עוזר לך – אתה הרבה פעמים תמשיך איתו והסיבה היא שאתה לא יודע בברור אם הוא בזבוז זמן, או בעצם עוזר קצת. דוגמא לכך היא פרופסיה. מי שמתחיל לא יודע מה יקרה אם יפסיק אפילו אם הוא לוקח שנתיים ומרגיש שהטיפול לא עוזר. האם הנשירה תחזור בעוצמה? האם התוצאה תהיה התקרחות מהירה? דרך אגב, זה באמת מה שקורה, ככה אומרים מי שהפסיקו… אותו דבר לגבי מינוקסידיל במפרצים. יש כאלה שמפקפקים ביעילות שלו, אבל למי יש אומץ להפסיק אחרי שימוש של שנים? המומחים אומרים שהפסקה גוררת נשירה מוגברת והתקרחות. בתור אחד שהפסיק רק לכמה ימים אני יכול להעיד שזה נכון, הנשירה חוזרת ומיד – אז אפילו אם זה רק מונע נשירה ולא מצמיח שיער – אתה בעצם חייב להמשיך, כי בהשוואה לאלטרנטיבה אין לך ברירה (כן אפשר לשנות בתוך התחום, נניח להעובר ממינוקסידיל רגיל לקצף או למוצר אחר מבוסס מינוקסידיל – אבל לא לעזוב אותו לגמרי).

4. מה ששיער דליל עושה לבטחון העצמי. יש כאלה שמקבלים את זה יותר טוב ויש כאלה שפחות טוב, מה שבטוח – אף אחד לא מקבל את זה בשוויון נפש. יש אנשים שזה גורם להם לסבל נפשי נוראי, עד כדי כך שהם יעשו הכל, כולל השתלות (הליך כירורגי מורכב), פאות, מכונים ורופאי אליל. אני יכול להעיד על עצמי, שבנקודת השפל שהשיער שלי היה לפני כמה שנים רמת ההצלחה שלי עם נשים הייתה גם כן בשפל. השילוב של פגיעה בבטחון העצמי יחד עם מראה דליל זה לא בדיוק דבר שבחורות אוהבות. אני יכול להעיד על אחרים, חברים שלי – אחד עם פאה (לא מדברים על זה), אחד שעבר השתלה כושלת שהשאירה לו צלקת יפה מאוזן לאוזן מאחורה (גם על זה לא מדברים) ושלל דוגמאות שאני מכיר ומזהה – אנשים מוכנים ללכת רחוק מאוד וגם לקחת סיכון כדי להראות טוב.

5. המחיר הכלכלי – לטפל בשיער עולה כסף. זה יכול להיות הרבה מאוד כסף תלוי עד כמה רחוק אתה מוכן ללכת. מי שהולך על פרופסיה מקורית ישלם אלפי שקלים בשנה. פאה עולה אלפי שקלים ויש גם תחזוקה שוטפת (מצד שני אין יותר עלויות טיפול). השתלה עולה בכיוון העשרות אלפי, והיא לא תמיד מצליחה וגם מחייבת השתלות נוספות בעתיד (מה שלא מושתל יכול להקריח). אפשר להגיע לעלויות סבירות כשקונים באתרי אינטרנט זולים, אבל מה שלא יהיה – זה עולה. פרופסיה, מינוקסידיל וכו – לא בסל התרופות ולכן המחיר שלהם לדעתי פשוט מופקע. מוצרים טבעיים הם בדרך כלל סבירים במחיר (לדוגמא מוצרים מבוססי דקל ננסי) ומסרק לייזר זו השקעה חד פעמית של כמה מאות דולרים תלוי במותג. אפשר להוזיל מאוד את העלויות אם עובדים נכון, לרמה של כמה עשרות דולרים בחודש.

הצד האפל לא צריך להרתיע להיפך, אבל חייבים לדעת עליו. המלחמה בקרחת היא לא פיקניק ומי שלא נזהר יכול גם להפסיד אותה יחד עם כסף ובריאות (ראה השתלות שלא מצליחות, שרלטנים, תופעות לוואי של תרופות לא מתאימות ושאר צרות). הכי חשוב – לא להיות פזיזים, ללמוד. לא לפעול מתוך פאניקה ורגש, אלה טובים רק בשביל לתת מוטיבציה לפעולה. הפעולה עצמה צריכה להיות עם שכל ושיקול דעת. רק ככה מנצחים וזה נכון להרבה תחומים בחיים.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות:

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree