המלחמה האבודה

4 בMarch 2010 מאת: admin

לפעמים נדמה לך שזו מלחמה אבודה. השיער נושר, למרות שאתה עושה כל מה שצריך. אתה נלחם חודשים ושנים ולא רואה את התוצאות שאתה מקווה לראות. והזמן… האוייב הקשה מכל, הוא עושה את שלו. אפילו אם בגיל 30 הייתה לך רעמת שיער לתפארת יש סיכוי גבוה שתגיע לגיל 40 עם מפרצים ודלילות באיזור הקודקוד. אני מכיר הרבה כאלה וגם אני אחד שכזה, הגיל משחק תפקיד בהתקרחות וככל שהזמן עובר גם השיער משלם את המחיר, אבל לא אצל כולם. אלו שלא רגישים ל-DHT ממשיכים לסחוב עם בלורית לתפארת. גם הם מתמעטים עם הזמן, כי יש כנראה עוד פקטורים שקשורים להתקרחות שהמדע עוד לא עלה עליהם.

לכאורה מדובר במלחמה אבודה, שבעצם מרוויחים בה זמן ודוחים את הקץ. מחקר 5 השנים של פרופסיה הוכיח שהיא יעילה, אבל הוא גם הוכיח שהאפקטיביות שלה יורדת עם הזמן. מה שזה אומר שהיא מאוד יעילה בשנים הראשונות ואז מתחיל תהליך פיחות. עדיין, בכל שלב היא יעילה בהשוואה למי שלא לוקח, גם לאורך שנים. לפוסט על מחקר 5 השנים לחץ כאן.

כיוון שעם הזמן זה נהיה יותר קשה, אין ברירה אלא לתת קונטרה חזקה יותר לקרחת ולהוסיף כלי נשק למערכה. צריך לזכור, שלא כל כלי יעיל אצל כל אחד. באופן כללי אפשר לומר שפרופסיה רגילה או גנרית יעילה מאוד, אבל תמיד יהיו כאלה שלא יגיבו לה או יגיבו לה עם תופעות לוואי. יש גם אנשים שלא מוכנים לגעת בתרופות ומחפשים פתרונות אחרים. להם יהיה יותר קשה לשמור על השיער, אבל עדיין אפשרי, הם פשוט יצטרכו להתשמש במוצרים טבעיים כמו דקל ננסי (שעובד לפי הרבה עדויות למרות שמעט רופאים מחישיבים אותו, פשוט כי הוא נבדק קלינית) לבליעה ולמריחה, חומצה אזאלית טופיקלית, מסרק לייזר וכו’. הדרך הקלה ביותר היא פרופסיה, פשוט כי לוקח שניה ביום לבלוע את הכדור – אין התעסקות עם טיפולים מורכבים או מריחות.

יש אנשים שמאמינים שנשירת שיער זה קרב אבוד. אני מכיר כמה כאלה. הם מתייחסים לכל הנושא של טיפול בהתקרחות כסוג של הונאה, ולפרופסיה כתרופה שפוגעת ביכולת המינית של הגבר. מדובר באנשים אינטליגנטיים מאוד, בעלי תארים ותפקידי ניהול בחברות – וכמובן מקריחים. הם לא עושים כלום חוץ מגלאח או פשוט לא מגלים את האמת. הבורות שיש לחלק מהאנשים בתחום גדולה, אבל פחות מאשר בעבר. לפי נתונים שפורסמו בכתבה של שרית מנחם (כתבתי על זה פוסט בשם יפי הבלורית) יש כ-50,000 משתמשים בפרופסיה בישראל והמחזור של חברת מרק מהתרופה הוא כ- 100 מליון שח בשנה. זה עדייו טיפה בים של קרחים ומקריחים, יכול להיות שיש הרבה אנשים שקונים פרופסיה גנרית? אין לי תשובה על זה, מה שבטוח שלא מדובר במלחמה אבודה, אלא במלחמה שיש בה נצחונות, חלקם קטנים חלקם גדולים ויש גם תבוסות והפסדים. פה אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה נלחם או מוותר, כי מדובר במאבק של שנים רבות ופעמים התוצאה שלו היא לא ניצחון מוחץ אלא נצחון חלקי, של עצירת נשירה בלבד, או האטה של התהליך אבל לא של הצמחת שיער מחדש.

מנסיון אישי אני יכול לגלות שכמו שבחדר כושר אתה מגיע בסופו של דבר לקיר (רמת הרמת משקל שאתה לא מצליח לעבור) זה יכול לקרות גם עם ההתקרחות. אתה מגיע לנקודה שממנה קשה לך מאוד לעצור את הדלילות או להשיג שיפור במצב. לפעמים, גם אם במשך שנים היה לך טיפול שעבד מצויין הוא עלול פתאום להפסיק לספק את הסחורה. כשאתה מגיע בחדר כושר למצב כזה, הדרך להתקדם היא לשנות תוכנית אימונים, לשפר תזונה, לעבוד על שרירים מסייעים ועוד. אותו רעיון עם שיער – לשנות טיפול אם לא עובד, להוסיף טיפולים שתוקפים את הבעיה מכיוון אחר ולהקפיד לטפל גם באיזורים שלא נראים מקריחים אך בפועל מועדים לפורענות. מאוד קל להתמקד במפרצים נניח ולשכוח את איזור הקודקוד. את המפרצים אתה רואה, את הקודקוד קשה לראות, אבל הוא בדרך כלל מיתדלל יחד עם המפרצים וקדמת הראש אצל גברים. פרופסיה נחשבת פתרון מצויין בעיקר לקודקוד כמו גם טיפולים טופיקליים אחרים.

העיקר לא לוותר ולא להשבר. המלחמה בקרחת היא ריצה למרחקים ארוכים, התוצאות לוקחות זמן ומשתנות בהתאם לסוג הטיפול ולאופן שבו אתה מגיב לו, וכל אחד מגיב שונה. עיקר ההישג במלחמה בקרחת הוא עצירת התהליך וחזרה משיער דליל למלא. מי שכבר הקריח הסיכוי שלו להצמיח שיער קלוש עד אפסי, אז חשוב להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: ,

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree