כל מה שרצית לדעת על בתי מרקחת אינטרנטיים

5 בJuly 2009 מאת: admin

בשנים האחרונות צומחת תופעה מעניינת באינטרנט. בתי מרקחת אינטרנטיים רבים מוקמים ומציעים תרופות רבות מכל הסוגים לקניה דרך האתר. הקניה מתבצעת און-ליין באמצעות כרטיס אשראי בינלאומי, גם ללא מרשם והתרופה מגיעה אליך בדואר רגיל או דואר שליחים.

בתי מרקחת אינטרנטיים צמחו עקב הביקוש האדיר לתרופות בכלל ולתרופות זולות בפרט, שרק גדל כל הזמן עם הגידול באוכלוסיה והשימוש ברשת האינטרנט. ניתן למצוא באתרים האלה מאות תרופות מכל הסוגים, בעיקר תרופות שבדרך כלל דורשות מירשם רופא ושאינן זולות, כולל תרופות למחלות קשות ותרופות פסיכיאטריות.

בתי המרקחת באינטרנט מתחלקים לכמה סוגים:

1. בתי המרקחת החוקיים – מדובר בבית מרקחת מקומי שיש לו אתר. בתי המרקחת החוקיים דורשים מרשם רופא כנגד ביצוע קניה בכפוף לחוק. את המרשם צריך לפקסס לבית המרקחת. מחירי התרופות באותם בתי מרקחת יהיו נמוכים מעט מהמחירים בקניה פיזית בבית המרקחת עצמו וסוגי התרופות יהיו תרופות המאושרות למכירה לפי חוקי המדינה ורשויותיה. בית מרקחת אינטרנטי שכזה יציג פרטים מלאים אודות מיקומו (כתובת מלאה, טלפון וכו’), ידרוש מרשם רופא ויספק מידע לגבי עמידתו בהוראות החוק. לדוגמא – בית מרקחת ישראלי אינטרנטי שכזה הוא טלהפארמה.

2. בתי המרקחת ה”חצי חוקיים” – אלו למעשה בתי מרקחת או גופים מסחריים המאפשרים קניה עם מרשם אך גם גם ללא מרשם. במידה ומרשם כזה לא קיים הם מספקים את המרשם עבורך אחרי שמילאת שאלון רפואי און-ליין ושיחררת את ספק המרשם מכל אחריות. את השאלון שמילאת “מעבירים לרופא שבודק אותו ומחליט אם לאשר מרשם”. מדובר לרוב בחברות תיווך מקומיות (נניח חברה הרשומה באנגליה) שקונות תרופות מבתי מרקחת מקומיים כנגד אותם מרשמים. את ההזמנה אתה עושה באתר, והאתר קונה עבורך את התרופה והיא נשלחת על ידי צד ג’. מוכרים אלו חיים בתחום האפור, שכן מצד אחד הם לרוב אינם מחזיקים מלאי של תרופות אלא משמשים כמתווכים ובנוסף הם מציעים תרופות מרשם ומרשמים גם בלי בדיקה אמיתית אצל רופא. גם הרופאים שמספקים מרשמים על סמך “שאלון רפואי” הולכים על התחום האפור שכן מצד אחד מותר לכל רופא להוציא מרשם אבל מצד שני אחריותו המקצועית לשמור על בריאות המטופל, לבדוק את המטופל או להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלו לפני שהוא רושם לו תרופה. כולנו מכירים את זה שאנחנו מבקשים מרופא המשפחה שיכין לנו מרשם לאנטיביוטיקה גם כשאנחנו לא חולים (נניח לפני טיול בחו”ל – עבור ערכת עזרה ראשונה) והוא משאיר לנו מרשם, או שאנחנו מבקשים ממנו מרשם לשמפו ניזורל גם בלי שאין לנו שום בעיה בקרקפת ומקבלים על המקום, אבל זה רק כי הוא הרופא מכיר אותנו ואת ההיסטוריה הרפואית שלנו ורק כי מדובר בתרופה שאינה מסוכנת. רופא שמוכן לרשום תרופה למחלה מסוכנת עבור “חולה” שמעולם לא פגש ושמילא שאלון דרך האינטרנט, צריך להיות רופא בצרות או רופא שמוכן לעשות עסקים לא חוקיים מהצד. רופא סביר לא ירשום תרופה על סמך שאלון רפואי באינטנרט.

3. בתי המרקחת שאינם בתי מרקחת – אלו כל בתי המרקחת האינטרנטיים שאינם דורשים מרשם. מדובר למעשה בגופים מסחריים שמוכרים תרופות שמקורן לרוב בהודו במקרה הטוב (או תרופות מזוייפות במקרה הרע). כאן יש חלוקה לשני סוגים עיקריים – א. אתרי אינטרנט שמפעילים משרדים במדינות שונות עבור תמיכה או שירות לקוחות אך אינן מחזיקות מלאי. הקניה מתבצעת למעשה מצד ג’ ששולח את התרופה אליך. ב. חברות מסחריות בהודו שקונות תרופות מחברות התרופות ומשווקות אותן הן לשוק המקומי ואסיה והן למערב דרך האינטרנט.

רוב בתי המרקחת האינטרנטיים משתייכים לקבוצה זו.

אז למה בכלל צריך מרשם כשקונים תרופה?

דרישה למרשם לתרופה מגיעה מכח החוק. החוק קובע שבית המרקחת ימכור לך תרופה רק אם קיבל מרשם. המטרה היא שמירה על בריאות הציבור החל מקביעה איזו תרופה המטופל צריך ועד לרגע בה הוא קונה אותה בפועל –

1. ממי מגיע האישור לתרופה – מרופא בלבד, כלומר הרופא רשם תרופה לאדם שבאמת זקוק לה בהתאם לבעיה הבריאותית ולאחר בדיקה.

2. בא ליצור שליטה בסוגי התרופות הנמכרות (כדי שימכרו רק תרופות רשומות שאושרו על ידי רשויות הבריאות).

3. לקבוע מי יכול למכור תרופות (רק בית מרקחת מאושר העומד בדרישות רשויות הבריאות הכוללות בין השאר אופן קבלה, איחסון בקרה וכו’).

יש הטוענים כי קיימות מטרות נוספות, כגון שמירה על מחיר התרופות (אם השוק מוצף המחיר ירד, מה שקרה למשל עם התרופות שנמכרות כיום ללא מרשם)  ובעצם שמירה על האינטרסים של חברות התרופות ושיש עוד סיבות שאינן באות רק להטיב עם בריאות הציבור, טענות אלו עולות מדי פעם, כשמדובר בתרופות שנכללות בסל התרופות או שאינן נכללות בו.

תעשיית התרופות בהודו

בהודו חיים מעל מילארד איש, בסיבה כלכלית השונה מהעולם המערבי. השכר ועליות המחיה נמוכות בהרבה מבעולם המערבי והשוק המקומי ההודי זקוק לתרופות זולות. חברות תרופות מקומיות מייצרות גרסאות גנריות לתרופות רבות כולל תרופות המוגנות בפטנט במערב. טענת הרשויות בהודו היא שלא ניתן לשמור על בריאות הציבור בהודו על ידי יבוא של תרופות יקרות מהעולם המערבי ושיש להסתמך על הייצור המקומי הזול והמחיר המקומי הזול מאוד כדי לספק לאוכלוסיה תרופות, גם אם זה אומר להעתיק תרופות מוגנות פטנט (מותר בהודו). מסיבה זו של הפרת פטנטים, אותן חברות הודיות לא יכולות להקים חברות במדינות מערביות או למכור את התרופות שלהן במדינות מערביות. הן אינן יכולות לרשום תרופות תוצרת הודו במדינות המערב אחרי שהפרו פטנטים. הן כן יכולות למכור למדינות באסיה שם הרגולציה והפיקוח קיימים במידה מועטה. כיוון שחברות תרופות פועלות באמצעות משווקים, הן מוכרות כמויות אדירות של תרופות לאותם משווקים המועברות ונמכרות לשוק המקומי אבל גם לסוחרים ומשווקים אחרים שמוכרים אותן באינטרנט לצרכנים בכל העולם.

למה הביקוש במערב לתרופות זולות הוא כל כך גבוה ולמה אנשים מעדיפים במקרים מסויימים לקנות דווקא באינטרנט?

1. קניה בזול עקב שיקולים כלכליים או חוסר ברירה. לדוגמא – בארה”ב אתה חייב שיהיה לך ביטוח רפואי כדי לקבל טיפול רפואי ולקנות תרופות. החוק בארה”ב אינו מחייב את המעסיק לשלם לעובד ביטוח רפואי והדבר נחשב כהטבה כאשר הוא ניתן לעובד, מי שלא מקבל ביטוח כזה מהמעביד צריך לקנות ביטוח מכספו. מי שאין לו ביטוח רפואי (שהוא דבר יקר בארה”ב) וצריך לקנות תרופות נמצא בבעיה, הוא יהיה חייב לשלם סכומים גבוהים עבור טיפול ותרופות. רבים מעדיפים לקנות תרופה בזול באינטרנט כיוון שהאלטרנטיבה הרבה יותר יקרה.

2. ישנן תרופות רבות שמחירן יקר, גם באופן יחסי למדינה מערבית. אם ניתן להשיג את אותו החומר הפעיל של התרופה המקורית ברבע מחיר רבים ישמחו לעשות זאת.

3. ישנן תרופות מרשם שמי שזקוק להן מעדיף שלא ללכת לרופא. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא ויאגרה. רכישה דיסקרטית דרך האינטרנט עדיפה לעיתים על חוסר הנעימות עבור אנשים מסויימים שבהליכה לרופא והודאה בבעיה.

4. תרופות שאינן בסל הבריאות ומחירן יקר – רבים יעדיפו לקנות את הגרסא הגנרית או ההודית בזול באינטרנט.

5.תרופות שלא נמכרות באותה מדינה. גם אם יש תרופה שאינה נמכרת במדינה – עדיין יש אפשרות להשיג אותה דרך האינטרנט.

6. האיכות של התרופות ההודיות טובה מספיק – החברות שמייצרות תרופות בהודו הן חברות תרופות לכל דבר ועניין ונמצאות בשימוש אצל מליוני אנשים בהודו ובעולם.

7. ההבנה שאפשר לשלם פחות על תרופות והנסיון הטוב שיש עם התרופות הללו. אם כל התרופות הנמכרות באינטרנט היו זיוף די מהר התופעה הייתה נפסקת.

8. חופש הבחירה – אנשים אוהבים לבחור מה מתאים להם. האינטרנט הוא פתח לבחור כל מוצר, דוגמא למקום שמוכר כמעט הכל (אבל לא תרופות) הוא eBay. המסחר המקוון פתח דלת גם למסחר בתרופות.

9. אמינות אותם אתרים המוכרים תרופות. ישנם אתרים שמוכרים תרופות שנים ורכשו קהל צרכנים נאמן ומרוצה.

אז מה החסרונות בקניית תרופות באינטרנט שלא מבית מרקחת חוקי?

1. במרבית המקרים אתה לא יודע באמת מי המוכר ומה המקור.

2. אתה לא יודע האם התרופה אוחסנה כראוי (לדוגמא בטמפרטורה רצויה) והאם היא בתוקף.

3. קיים סיכון שתגיע תרופה מזוייפת, שאינה מכילה את החומר הפעיל או מכילה חומרים נוספים ואז כבר מדובר בסכנה בריאותית.

מה עושות המדינות כדי למנוע מכירת וקניית תרופות דרך האינטרנט?

האמת שלא הרבה כאשר זה נוגע לרכישה לשימוש אישי (לא יבוא מסחרי). העובדה היא שאינטרנט מלא באתרים שמוכרים תרופות מרשם ללא צורך במרשם ובזול. בנוסף, מנועי החיפוש המובילים גוגל, MSN ויאהו מאפשרים לאתרים אלו להופיע אצלם ואפילו לפרסם במודעות הפרסום. קשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחרי כל האתרים הללו הפועלים ממגוון מדינות (ובעיקר מהודו) ולמנוע את פעילותם. עיקר הפעילות מתבצע דרך אזהרות שמוציאות הרשויות, אכיפה בפועל כמעט ואין.

חשוב לציין שמאידך קיימת אכיפה על יבוא ושיווק בכמות מסחרית וכנראה זה מה שנמצא על הכוונת של רשויות האכיפה, בארץ ובחו”ל. המטרה העיקרית של הרשויות – הכמויות המסחריות והתרופות המזוייפות (המהוות סכנה). לדוגמא – מי שמנסה ליבא לארץ תרופות בכמות מסחרית או למכור תרופות כאלה בארץ באופן עצמאי עובר על החוק. לפני כשבועיים נתפסה כמות מסחרית של כדורי ויאגרה מזוייפים על ידי היחידה לפשע הפרמצבטי (ראה קישור לידיעה). אכיפה זו קיימת בכל המדינות המערביות ובאה למנוע ייבוא ומכירה של תרופות כאלה.

במדינת ישראל חוק המכס קובע שניתן לקנות תרופה באינטרנט בכפוף למרשם ועד מחיר של 50 $ (מחיר התקרה ליבוא בדואר). בפועל מה שקורה הוא שהמוכר שולח חבילה סגורה, ללא תאור התוכן האמיתי אלא רישום Sample או Gift על החבילה בתוספת רישום של סכום סימלי נמוך שאינו סכום הקניה בפועל, כך שגם כאן קשה למנוע כניסה של תרופות. הסידור הזה חל לא רק על תרופות, סוחרים רבים שולחים מוצרים שנמכרו באינטרנט באותה דרך בדיוק.

אוקיי, אז איך זה קשור לשיער ומה עושים עם כל המידע הזה?

על הבעיה שקיימת עם מחיר הפרופסיה כתבתי בפוסט המחיר של פרופסיה והשפעתו על הצרכן. הפרופסיה אינה בסל התרופות ומחירה גבוה, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות פרופסיה. תרופות אחרות כגון דוטסטריד אינן מאושרות לטיפול בנשירת שיער וקשה למצוא רופא שיסכים לתת לך מרשם וכמובן שיש מוצרים שלא ניתן להשיג בארץ (למשל קרם ספיירונולקטון 5%). בשורה התחתונה – תרופות רבות שיש המעוניינים בהן כטיפול נגד נשירת שיער והתקרחות יקרות או קשות להשגה.

החנויות ובתי המרקחת האינטרנטיים הם החלום הרטוב של אותם אנשים שמחפשים לקנות בזול את החומרים הפעילים שיש בתרופות. דוטסטריד, פינסטריד וכו’ ניתן לקנות באותם אתרים.

אם החלטת לקנות באינטרנט תרופות לשיער או תרופות בכלל חשוב לנקוט באמצעי זהירות כדי למזער את הסיכון ולשים לב לדברים הבאים:

1. לקנות רק באתר מוכר, שקיים תקופה ויש עליו פידבקים חיוביים (בפורומים, באתרים ואו מאנשים שאתה מכיר שכבר קנו).

2. לקנות רק באתר שנותן אפשרות ליצירת קשר שאינה באימייל, כלומר רק אתר שמשאיר מספר טלפון ליצירת קשר + אפשרות להתכתב עם נציג און ליין (כמו מסנג’ר). חשוב לוודא לא רק שקיימת האופציה אלא שהיא גם עובדת (נורה אדומה צריכה להדלק כאשר קיימת אפשרות לשיחת און ליין אבל היא תמיד על off – כלומר אין אף אחד בצד השני). כך ניתן ליצור קשר לבירורים עוד לפני ההזמנה (דוגמא לבירור – תוך כמה זמן מגיע, של איזה חברה התרופה, מה תוקפה וכו’) וגם לאחריה.

3. לקנות רק באתר שמוכר תרופות של יצרנים מוכרים, למשל אם מדובר בתרופה המיוצרת בהודו – לשים לב שהיצרן הוא שם של חברה הודית מוכרת.

4. לקנות רק באתר המאפשר קנייה מאובטחת (הקניה היא באמצעות כרטיס אשראי).

5. לקנות באתר שמאפשר החזרהביטול עסקא.

אז מה השורה התחתונה?

בשורה התחתונה ניתן לומר שלמרות שמשרדי הבריאות והרשויות מעדיפים שהציבור יקנה רק תרופות רשומות, בפועל אנשים קונים יותר ויותר תרופות גנריות באינטרנט. התופעה הולכת וגדלה בכל בעולם ובתי המרקחת האינטרנטיים משגשגים. עם ההתפתחות של המסחר באינטרנט בתי מרקחת אינטרנטיים רבים רוצים לשמור על שם ומוניטין ומקפידים לשלוח מוצרים באיכות טובה ולהעניק שירות טוב. עם זאת חשוב תמיד להפעיל שיקול דעת ולקנות באתר אמין. ניתן למצוא באתרים אלה תרופות נגד התקרחות כגון פינפסיה של חברת Cipla ההודית (פינסטריד 1 מ”ג), לבצע רכישה מאובטחת און ליין ולקבל את התרופה בדואר כמעט בכל מקום בעולם.

  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: תרופות
תגיות: ,

תגובות

2 תגוובת על ”כל מה שרצית לדעת על בתי מרקחת אינטרנטיים“
  1. יורם says:

    חברות התרופות הגנריות בהודו הוכיחו את עצמן בעולם. אני משתמש כבר 4 שנים בפרופסיה גנרית מהודו finpecia ובמינוקסידיל של חברת cipla ויכול לומר שהמוצרים בטיחותיים ופועלים בדיוק כמו המקור. הייתי לא מזמן בארה”ב וגם שם בבתי מרקחת רגילים מוכרים תרופות גנריות שהממשלה בארה”ב קונה מהודו. משרד הבריאות האמריקאי מאמין מאוד בחברות ההודיות שידועות בטיבן בעולם.

  2. סמי says:

    היי יורם,
    תוכל לתת לינק לאתר שממנו אתה קונה את המוצרים הנ”ל ?
    אני מחפש אתר אמין וטוב לקנייתם ולא מוצא.
    לדבריך אתה משתמש איתם והם נותנים תוצאות טובות כמו המקור,משמע האתר ממנו אתה קונה מוכר את הדבר האמיתי!
    אודה לך באם תצקף לינק.
    תודה

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree