על הקשר שבין ספורט והתקרחות

22 בMay 2009 מאת: admin

בתור חובב ספורט ולא רק מהכורסא ולאחר משחק הכדור סל אתמול בו זכתה מכבי ת”א באליפות המדינה (לאחר שבשנה שעברה הודחה ע”י חולון), החלטתי לכתוב פוסט על על הקשר שבין ספורט, התקרחות (הנובעת מרגישות גנטית לאנדרוגן DHT) וטיפול בהתקרחות.

סיבה נוספת לפוסט הוא שאלות שהפנו אלי לגבי השאלה האם ספורט גורם לנשירת שיער או מונע אותה ולמה יש רופאים שטוענים שאין קשר.

הנושא מתחלק לשני חלקים:

חלק ראשון: הדמיון בין הטיפול בנשירת שיער והתקרחות לבין עיסוק בספורט

למי שלא יודע, נשירת שיער הנובעת מרגישות הורמונלית היא עניין תורשתי. אתה נולד עם זה וזו עובדה שלא ניתן לשנות. רגישות תורשתית גורמת לתהליך בו זקיקי השיער נהרסים, עד לרמה בלתי הפיכה במידה ולא מטפלים בזמן. ניתן להשפיע על ידי טיפולים ואף לדחות או למנוע את הטריגרים לבעיה כך שהרגישות הזו תעוכב או לא תצא לפועל.

העניין הוא שתוצאות בעקבות טיפול אינן דבר מיידי ולוקח זמן עד שניתן לראות אותן. לוקח בין כמה חודשים לשנה ויותר עד שרואים שיפור (המטרה הראשונה היא לראות עצירה או האטה בנשירה, יש שרואים תוצאות די מהר אך זה כבר תלוי באפקטיביות של הטיפול על כל אחד, דבר השונה מאדם לאדם). צמיחה מחודשת בהחלט אפשרית (כאשר מדובר באיזורים שאינם קרחים לחלוטין במשך תקופה ארוכה) כל זמן שלא נגרם לזקיקי השיער נזק בלתי הפיך, בכל מקרה טיפול ושמירה על השיער זה עניין לטיפול ותחזוקה של שנים. הפסקה בטיפול תגרור בדרך כלל איבוד התוצאות שהושגו וחזרה להתקרחות.

אז מה הקשר לספורט? זה פשוט. כל מי שהתאמן או מתאמן בספורט כלשהו יודע שלוקח חודשים ושנים להגיע לתוצאות ודרושה השקעה של זמן ומשאבים. לבנות כושר וסיבולת, אירובית או אנארובית לוקח שנים ולאבד אותם לוקח רק כמה חודשים של חוסר פעילות. כדי לבנות ולשמור על כושר ברמה טובה צריך להשקיע כמה שעות בשבוע לפחות ולהשקיע זמן באימונים וכן במשאבים אחרים, החל בנעלי ספורט וביגוד מתאים, דרך ציוד ספורט, ציוד נלווה, מנוי למועדון ספורט ועד תוספי תזונה וכל מה שקשור לתזונה, השקעה שמתורגמת להישגים ולתוצאות. ההקבלה לטיפול בשיער שקופה, טיפול בשיער לוקח חודשים ושנים, עובר זמן מתחילת הטיפול ועד שניתן להבחין בהשפעותיו ורק עם ממשיכים בשימוש עקבי לאורך זמן ניתן לראות תוצאות ושיפור. ברגע שמפסיקים מתחילה ירידה במה שהושג עד לחזרה למצב ההתחלתי והמשך הדרדרות (בכושר למי שהפסיק להתאמן ובכמות השיער למי שהפסיק לטפל).

קיימת הקבלה נוספת, ידוע כי סיבולת השריר משתפרת ככל שמגוון התרגילים והעומסים עולים או מגוונים. שחיינים למשל לא רק שוחים אלא עובדים הרבה בחדר כושר. מתאמנים בחדר כושר עובדים על כל שריר על ידי שימוש במכשירים שונים, משקלים שונים ותרגילים שונים הפועלים על אותן קבוצות שרירים. טיפול מוצלח בשיער גם הוא פונקציה של סוג הטיפול ומגוון הכלים בהם משתמשים, מי שישלב כמה טיפולים יגיע לתוצאות טובות יותר בדרך כלל לעומת שימוש בטיפול אחד בלבד, בשני המקרים המטרה היא ליצוא מסה קריטית אפקטיבית שתתבטא בתוצאות – אצל המתאמן שיפור פיזי, אצל המטפל בשיער עצירת נשירה וצמיחה מחודשת.

No pain no gain הוא משפט הלקוח העולם הספורט האומר שללא מאמץ אמיתי ומשמעותי (לעיתים עד כאב) ספורטאי לא יכול להגיע להישגים גבוהים. ניתן להכיל אותו על כל דבר כמעט. בהקשר של נשירת שיער והתקרחות יש צורך להשקיע ולטפל בסבלנות, התמדה ואורך רוח, כדי לראות תוצאות וכדי לשמור עליהן. מי שלא מוכן להתאמץ ולפעול ברצינות, כלומר לטפל בהתמדה עקביות ולאורך זמן, לא ישיג שום תוצאה, בדיוק כמו בספורט (אך בניגוד לספורט לא מזיעים והטיפולים קצרים ופשוטים).

חלק שני: האם עיסוק בספורט מונע או מעודד נשירת שיער

אנשים רבים עוסקים בספורט, בעיקר כתחביב ובשביל הבריאות. מגמה זו נמצאת בעליה מתונה ככל שהנושא חודר לתודעה הציבורית ובשנים האחרונות ניכרת פריחתם של חדרי ומועדוני כושר. סביב העיסוק בספורט התפתחו מאוד כל התחומים הקשורים הכוללים ביגוד, הנעלה ותוספי תזונה. המודעות ממשיכה לעלות, אנשים משקיעים יותר בתחביב והופכים אותו לחלק מהחיים. אז מה הקשר לשיער? תלוי את מי שואלים, ובאיזה גישה מאמינים או בוחרים, אין תשובה חד-משמעית:

גישה ראשונה טוענת שאין קשר. גישה זו מתבססת על העובדה שאין מספיק מחקרים שבדקו את הקשר שבין עיסוק בספורט לשיער ונשירת שיער וכיוון שאין מחקרים לא ניתן לזהות קשר. הבעיה בגישה זו היא שהעובדה שהנושא לא נחקר לעומק אינה מעידה על כך שגם אין קשר.

גישה שניה מתבססת על מחקר שנעשה על ספורטאים שעשו פעילות אירובית ממושכת ונמצא כי רמת הטסטוסטרון בדמם ירדה. הסיבה אינה ברורה אך יתכן והדבר קשור להשפעה של פעילות גופנית על רמות הכולסטרול ושומנים בדם (טסטוסטרון מיוצר מכולסטרול), היורדות אצל אנשים שמתאמנים. פחות כולסטרול גורם לירידה בכמות הטסטוסטרון ופחות טסטוסטרון יכול להיות מומר ל-DHT המזיק לזקיקים, כך שתאורטית יתכן שעיסוק בספורט (בעיקר אירובי) טוב לשיער.

גישה שלישית לוקחת בחשבון את מרכיבי התזונה של ספורטאים, כולל תוספי תזונה. בענפי ספורט רבים, כולל אצל ספורטאים חובבים, נעזרים המתאמנים במזונות ותוספי תזונה במטרה לפתח מסת שריר וכח. במקרים מסויימים מדובר בתוספים שבאים להעלות את רמות הטסטוסטרון שהוא הורמון אנאבולי התורם לפיתוח וגדילה של השריר. במקרים כאלה רמות גבוהות של טסטוסטרון עלולות לגרום לעליה בכמות ה-DHT ובכך לגרום לאיבוד של שיער.

שורה תחתונה: ההגיון הפשוט אומר שאם ספורט נמצא כטוב לבריאות ולהורדת כולסטרול ושומנים בדם יתכן והוא משפיע לטובה גם על השיער, אך לא ניתן לדעת זאת באופן מוחלט, כיוון שגם ירידה ברמות הטסטוסטרון לא תמנע בהכרח הורדה באותו יחס של כמות ה-DHT אך יתכן בהחלט שאם עסוק בספורט גורם לירידה של DHT הוא יכול לשמש על הדרך ולמי שמתאמן עוד דבר שעוזר. בכל מקרה כדאי לקחת בחשבון את נושא התזונה, שמשפיעה על השיער (חלבונים, וימינים ומינרלים חיוניים לשיער, ומרכיבי התזונה משפיעים גם על הכולסטרול והשומנים בדם), ולשלב תזונה נכונה עם פעילות גופנית, אם לא יעזור לשיער – בכל מקרה יעזור לבריאות וזה בעצם העיקר.


  • Share/Bookmark
מופיע בקטגוריות: נשירת שיער
תגיות: , ,

הוספת תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree